חידושי הלכות על שבת קלט:

בפירש"י בד"ה מת ביו"ט ראשון כו' מת שנשתהה כגון שמת בשבת ולמחר כו' עכ"ל מפירושו נראה דרבא דוקא באשתהי איירי וקשה דא"כ מאי מייתי אהך דבני בשכר דדוחק הוא דמיירי נמי דוקא באשתהי ויש ליישב דלפירושו נמי הא דקאמר רבא מת ביו"ט שני יתעסקו בו ישראל איירי אפי' בלא אשתהי וכדמוקי לה רב אשי התם ועיין ברא"ש בזה בפ"ק דביצה ודו"ק:

תוס' בד"ה יו"ט שני כו' ושמע רבי דטעמו משום דמסיק רבינא כו' ושלח להו ר"ת בני בשכר אינן בני כו' עכ"ל ר"ל אף ששלח להם מטעמא דבני בשכר אינן בני תורה כו' ואתי לזלזולי ביה כמ"ש התוס' לבסוף עיקר טעמו היה כמו ששמע רבי משום דמסיק כו' וגם יש לירא פן יצוו השרים כו' כן נראה מדברי התוס' פ"ק דביצה וק"ל:

בד"ה תלא דבישרא כו' במוקצה לטלטל ס"ל כר"ש כו' והשתא א"ש באיסור דתלא כעין כישא דירקא כו' עכ"ל ר"ל דכמו שהירק גופיה ודאי חזי למאכל בהמה ושרי לטלטל אלא בכישא של הירק דהיינו בדבר שאוגדין בו הירק קמיירי אם הוא חזי אם לאו כו' בתלא דבישרא ודכוורא לא איירי בבשר ודגים גופיה אלא בתלא של בשר ושל דגים דהיינו דבר שתולין בו בשר ודגים וק"ל:

בפרש"י בד"ה ונותנין ביצה כו' ובמסננת של חרדל הוא דשרי משום שינוי כו' עכ"ל הקשה לי אחד מהחכמים לפר"י הלוי מאי קפריך מהך מתני' דהכא בפ' ר"א דמילה אהא דקתני התם אין מסננין החרדל במסננת שלו דאימא דהתם אסור חרדל במסננת שלו דליכא שינוי משא"כ הכא ביצה במסננת של חרדל דהוי שינוי לפי' ר"י הלוי ונראה ליישב כיון דהתם ביו"ט קמיירי כפירש"י שם דביו"ט קמיירי הך דאין מסננין את החרדל במסננת שלו קפריך שפיר כיון דהכא בשבת שרי ע"י שינוי ה"ל למשרי ביו"ט בלא שינוי כלל כהך דלקמן דהני פלפלין מידק דייק חדא חדא בשבת משום שינוי וביו"ט שרי אפי' בלא שינוי כמ"ש התוס' שם ודו"ק: