חדושי הלכות על סנהדרין מט:

בפירש"י בד"ה ואידך רב פפא דאיירי נמי בחומרי כו' עכ"ל משמע ליה דלאינך אמוראי דא"נ דוקא קתני זהו סדר תמיד אינו אלא משום חומרא בעלמא ולא משום חשיבות עבודות כמו בעבודות יוה"כ והכי משמע קצת מדקאמר לאפוקי ממצות חליצה ולא קאמר לאפוקי ממצות סדר תמיד למאי דקאמר ואידך ההוא למצוה בעלמא אלא דע"כ דלרב סחורא ולרב פפא סבא א"נ דהוי דוקא מ"מ לא איירי ביה משום דהוי חומרא בעלמא ואנן במידי דחשיבותיה גרם ליה קאמרינן וק"ל:

תוס' בד"ה מעבירן על הכתם כו' אע"ג דמטמא לח ויבש כיון דאינו עובר כו' עכ"ל לא בא למימר כיון דאינו עובר כו' אבל אם עבר אינו בטל וטמא דהא ודאי אם הוא עובר מכ"ש דבטל וטהור אפילו בדם נדה ודאי וכן פירש"י שם בהדיא אלא דר"ל אע"ג דמטמא לח ויבש קודם שהעביר עליו ז' סמנין מ"מ אחר שהעביר עליו ז' סמנין כיון דאינו עובר ע"י כו' שוב אינו מקפיד עליו ובטל וטהור וק"ל:

בד"ה כל מעשה יוה"כ למ"ד כו' הנעשים בבגדי לבן כו' לא איירי בדברים שנעשים בבגדי זהב בחוץ עכ"ל היינו ר' יהודה דס"ל בפרק הוציאו לו דלא נאמר חוקה אלא בבגדי לבן הנעשים בפנים ולדידיה ה"ל למומר רבותא טפי דאפי' בבגדי לבן מבחוץ לא איירי אלא דנקטו בדבריהם דלא איירי בבגדי זהב מבחוץ שהוא מילתא דפסיקא אף לר' נחמיה דס"ל דנאמר חוקה אף בבגדי לבן מבחוץ ויותר נ"ל להגיה בדבריהם דכצ"ל ולא איירי בדברים שנעשים בבגדי לבן וזהב מבחוץ והיינו ממש כרבי יהודה דס"ל תרתי מיעוטי כתיבי זאת ואחת חד למעוטי בגדי לבן מבחוץ וחד למעוטי בגדי זהב מבחוץ ולר' נחמיה לא הוה צריכי למימר דניחא טפי דאיירי אף בבגדי לבן מבחוץ וצ"ל דהתוספות דהכא ס"ל דאימתי דר' יהודה אפילו בברייתא הוא לפרש כמ"ש התוספות פ"ק דגיטין אבל לפי מ"ש התוספות בפרק חלון ובפרק [כיסוי הדם] דאימתי דר"י לפרש דוקא במשנתנו אבל בברייתא בא לחלוק לא הוה צריכי להכי אלא דכל מעשה יוה"כ כו' כמשמעו אף בבגדי לבן וזהב מבחוץ ור"י פליג ודו"ק: