חדושי הלכות על ראש השנה לא:

גמ' ומיבנה לאושא ומאושא ליבנה ומיבנה לאושא ומאושא לשפרעם כו' כצ"ל כנראה מפרש"י דאל"כ לא הוי י' גליות וק"ל:

שם דתנן כרם רבעי כו' לוד מן המערב וירדן מן המזרח כו' כצ"ל וכ"ה בסדר המשנה מסכת מעשר שני פ"ה:

בפרש"י בד"ה ומיבנה כו' אושא בימי ר"ג וחזרו מאושא ליבנה ובימי ר"ש בנו חזרו כו' עכ"ל ר"ל דבימי ר"ג חזרו מאושא ליבנה כדאמרינן פ' זה בורר אחר ר"ג ליבנה ושוב בימי ר"ש בנו חזרו שוב מיבנה לאושא כדתניא לקמן בפרקין וכשקידשו כו' ודו"ק:

בד"ה א"ר יהושע כו' שאפי' ראש ב"ד בכל כו' כצ"ל:

בד"ה דאם כן אם אתה מטריחן הס"ד ובד"ה שית כו' חדא האי וחמש דמתני' התקין שיהו תוקעין ושיהא לולב ניטל ז' ושיהא יום הנף כולו אסור ושיהו מקבלין כל היום ושלא יהו כו' עכ"ל כצ"ל:

בד"ה צריך שיפריש כו' ברבעתיים שהגר חייב בקרבן כו' אלא במילה וטבילה והרצאת דמים והזאת דמים דכתיב ויקח משה את הדם ויזרק גו' כו' כצ"ל מיהו התם בפרק ד' מחוסרי כפרה לא הזכיר רק דבעי בגר מילה וטבילה והרצאת דמים ולא הזכיר הזאת דמים אלא כיון דטבילה יליף שם דבעי משום דאין הזאה בלא טבילה ע"כ דבעי נמי הזאת דמים גם מ"ש הרצאת דמים מדכתיב וחצי הדם זרק וגו' התם מייתי ליה מדכתיב וישלח את נערי בני ישראל ויעלו עולות וגו' ומילה מייתי ליה התם מדכתיב ואראך מתבוססת בדמיך וגו' ע"ש וק"ל:

תוס' בד"ה וביקש ר"א כו' וא"ת ואם לא קדשה מה היו מרויחים כו' עכ"ל מה שיש לדקדק בזה עיין בתוס' פ"ק דביצה ובחדושנו שם:

בא"ד אין ראיה מהקדש למעשר שני וכרם רבעי כו' דרב אחאי פסקו דבמעשר שני ובכרם רבעי יכול לחלל כו' וההיא דהתקבל שפיר ה"מ פריך עלה עכ"ל כצ"ל מת"י והגהת אשר"י ע"ש בתוס' וק"ל: