חדושי הלכות על ראש השנה כז:

בד"ה ניקב וסתמו כו' א"נ כר' נתן ובשלא במינו כו' עכ"ל וברא"ש א"נ כר' נתן והוא שנפחת רובו כו' עכ"ל והוא דחוק דהא בלא נפחת רובו נמי מעכב התקיעה כמ"ש התוס' גם הרא"ש גופיה וצריך להגיה בהרא"ש כמו הכא בתוס' ודו"ק:

בא"ד ואפ"ה קאמרינן בירושלמי דמתניתין רבי נתן כו' עכ"ל ר"ל אף כרבי נתן ובשאינו מינו וכ"ש דאתיא כרבנן אף במינו וכ"כ הרא"ש ע"ש:

בד"ה ושמע קול שופר כו' וכוותיה קי"ל דהא הני נשי קיימי לחודייהו כדמוכח כו' עכ"ל צ"ע לפום סברתם דהשתא לענין צירוף פליגי אבל לצאת אפי' רב מודה א"כ אין ראיה דקי"ל כריב"ל מהני נשי דלחודייהו קיימי דההוא לצאת איירי ורב נמי מודה ביה גם בההיא דאלו נאמרים קשה מאי ראיה צריך לברכת כהנים דההיא לצאת איירי ורב מודה ביה והך דריב"ל דאין מחיצה מפסקת איירי לענין צירוף ובת"י כל זה אינו ודו"ק: