חדושי הלכות על ראש השנה כ:

בפרש"י בד"ה לא נולד עד אחר חצות בידוע כו' עכ"ל כצ"ל:

תוס' בד"ה חצות לילה איכא בינייהו פי' בקונטרס שראה ביסודו של רבינו סעדיה כו' ולפי שיטת הקונטרס משמע דלא חיישינן כו' עכ"ל לכאורה פי' רבינו סעדיה דודאי גם התוס' מודו ביה לפרש ההיא דכ"ד שעי מכסי סיהרא כו' לדידן שית מעתיקא וי"ח מחדתא כו' ואין מקום לפי' רבינו סעדיה כאן לפי קושייתם וכ"ה בת"י וז"ל צריך שיהא לילה ויום מן החדש פי' הקונטרס לענין שאם נראת לבנה הישנה כו' ולפי שיטתו לא חיישינן כלל בבני בבל אלא בבני א"י כו' עכ"ל ת"י ואפשר שהוצרכו להביא הכא פי' רבינו סעדיה דביה מתפרש דבני בבל חזו י"ב שעי הישנה ובני א"י לא חזו לה וק"ל:

בא"ד משמע דלא חיישינן כלל בבני בבל אלא בבני א"י כו' וזהו תימה ממאי דקרא קפיד אבני א"י ולא קפיד אבני בבל ועוד כו' עכ"ל ויש לדקדק אמאי לא תקשי להו בכה"ג בפשיטות אהא דקאמר תלמודא נולד קודם חצות בידוע שנראה סמוך לשקיעת החמה דהיינו לבני א"י אבל לבני בבל מיכסי חדתא שנים עשר שעי ואע"ג דלא חזו אותה בני בבל באותו יום מקדשין אותה באותו יום שבני א"י חזו אותה קודם חצות וי"ל דודאי לענין ראיית החדשה כיון דנולדה קודם חצות ולא הוי מולד זקן גם בני בבל ראוים לסמוך על אותו מולד אלא דמצוה לקדש ע"פ הראיה בב"ד ודאי דאין להקפיד על המצוה אלא בב"ד הגדול שבא"י ואין להקפיד במצוה על בני בבל שלא ראו אותה מה שאין כן הכא דקפיד קרא אראיית ישנה באותו יום דאינו דומה לחלק בין בני א"י ובין בני בבל וכיון דבבני בבל חזו אותה הוה לן לחוש להם ודו"ק:

בא"ד וי"א דצריך לילה ויום כו' דאם היה המולד ביום קודם חצות כו' והיינו דאבוה כו' עכ"ל ר"ל דלפי פירוש זה מלתא חדא שלח ר' זירא וזו שאמר אבוה כו' הוא בעצמו מלתא קמייתא דצריך לילה ויום כו' ודלא כפרש"י דשלח להם ב' דברים וק"ל: