חדושי הלכות על מנחות לה.

פרש"י בד"ה אבל גוייתא כו' שמע לוהיה כי יביאך ובד"ה או ברייתא לברייתא כגון והיה אם שמוע בשמאל כו' ובד"ה אלא במינן של עור ולא של משי כו' ובד"ה של תכלת דלאו מינן הוא הס"ד ואחר כך מ"ה מבפנים ומבחוץ הוא ס"ד ובד"ה כאמגוזא שבית מושבם חדוד ביותר כו' וכטבעת אימא דכשירה שהרי יש להם טוב מושב ואח"כ טבלא זהו עור של בתים הס"ד ואח"כ מ"ה שתים ב' דפנות בשני בתים הס"ד ובד"ה דמתלי כו' והדר חלים כשמניחין כו' כצ"ל:

תוס' בד"ה מעברתא כו' גשרים נקראין מעברתא ונקראין תיתורא כו' דתפילין הכל אחד דהא חשיב להו בגמרא בתרתי אלא משום דמחברי אהדדי חשיב להו כחדא ויש מפרשים כו' כצ"ל וע' בדברי הרא"ש וק"ל:

בד"ה שי"ן של תפילין כו' והנותנה אם אין דינו להיות פסולה כו' עכ"ל לכאורה דטעות קחזינא הכא וההג"ה בזה אינו מבוררת לי ויש לי לפרש דבריהם בדוחק בלי הגה"ה דר"ל דהנותן השי"ן שם אם אין דינו להיות כלומר אי לאו דהשי"ן של ראש הוה הל"מ פסול משום דנמצא דאין בית רואה כו' שהשי"ן הוה מפסיק בין בית לאויר דלא דמי לטולה כו' דבשל יד לא שייך אינו רואה את האויר כמ"ש לעיל ועוד דבטולה אינו ניכר אם הוא עור אחר משא"כ בשי"ן אי לאו הלמ"מ וכמ"ש במרדכי וק"ל:

בד"ה תפילין מרובעות כו' כמו שמפרש רב פפא עכ"ל כצ"ל: