חידושי הלכות על מגילה ח:

גמ' א"כ לכתוב קרא וכי יטהר הזב ולשתוק מזובו ל"ל כו' הא לענין שילוח וטומאה זה וזה שוין מה"מ כו' טהור השתא מלטמא בביאה למפרע כו' כצ"ל וכ"ה בספרים מדויקים וק"ל:

שם אי הכי תגלחת וצפרים מ"ט כו'. לישנא דאי הכי מגומגם ויש ליישבו בדוחק וק"ל:

שם עד שיכתבנו בכתב אשורית כו' התוס' הביאו לשון הברייתא עד שיכתבנו אשורית דמשמע נמי דקאי אלשון שהוא לשון הקודש ואהא הקשו אההיא דגיפטית לגיפטים דאיירי בלשון וכן הביאו רש"י בשמעתין לגבי לשון ומיהו ודאי דקאי נמי אכתב כדמוכח שמעתין דפריך ואי בגופן שלהן כו' אפי' מקרא שכתבו מקרא נמי דקתני עד שיכתבנו אשורית ובפסקי תוס' כתבו טעם למה נקרא לשון הקדש אשורית ולא עברית ע"ש: