חדושי הלכות על מכות ז:

גמ' בר קטלא הוא אמר רבה אימא באומר מותר אמר ליה אביי אי מותר כו' כצ"ל:

תוס' בד"ה פשיטא בר קטלא כו' דאיכא מבלי דעת יתירא כו' עכ"ל ודממעט הכא מבלי דעת פרט למתכוין להרוג הבהמה כו' היינו מבלי דעת בתרא דכתיב במשנה תורה דמקרא מסתבר טפי למעוטי מזיד ולא התרו בו וק"ק למה לא נאמר גם הכא שנשנית בשביל דבר שנתחדש בו כמ"ש התוספות לקמן גבי בלא איבה ודו"ק:

בד"ה אלא פרט כו' שגגה יתירא למעוטי אומר מותר עכ"ל כצ"ל:

בד"ה מה יער שיש לו רשות לניזק כו' שעומד שם המזיק ויש כו' עכ"ל כצ"ל:

בד"ה ואיבעית אימא כו' כ"ע סברי ירידה כו' לברייתא דלעיל או השליך כו' צורך עלייה וצ"ל דמעיקרא הוי מיירי דמה דקאמר ודלא איתלע כו' ומיירי הברייתא בירידה שהיא כו' עכ"ל כצ"ל:

בד"ה נשמטה כו' דבעינן דרך עלייה עכ"ל כצ"ל:

בד"ה אשר לא צדה כו' נראה לפרש דפטור מגלות עכ"ל כצ"ל והס"ד: