חדושי הלכות על קידושין לה:

גמרא מדשני קרא בדיבוריה כו' מאי זקנך זקנך ולא זקן אשתך כו' אע"ג דליתנהו נמי [בהקפה] מהיקשא דכל שישנו בהשחתה כו' לא הוה למיכתב נמי ראשך בלשון יחיד ולא ראש אשתך דאם כן לא הוה ידעינן כלל דשני קרא בדיבוריה דאימא דלישנא דקרא הוא בלשון יחיד ולא הוה דייקינן מיניה כלל לא לא ראש אשתך ולא לא זקן אשתך וק"ל:

בפרש"י בד"ה הפסיק הענין ולא קאי בני כו' שיש הפסק בינתיים כגון לה יטמא עכ"ל למאי דקיימינן הכא לתנא דמתני' דמחייב לנשים בקרחה מדלא תני נמי חוץ מבל קרחה כמ"ש התוס' לקמן המ"ל לא יקרתו וגו' הפסיק הענין ודו"ק:

תוס' בד"ה הרי הוא כזקן כו' כדאמר בפרק יוצא דופן הס"ד ואח"כ מה"ד להשחתה לא כו' מדשני קרא בדיבוריה או מסברא דלעיל וי"ל דה"מ כו' כצ"ל מת"י וק"ל:

בד"ה אם כן ליכתוב כו' וכל שכן בישראל מגזירה שוה דפאת פאת עכ"ל רצה לומר דבתר דגלי לן בגזירה שוה דפאת פאת דלא הפסיק הענין כל שכן נמי הוי בישראל מכהן וק"ל: