חדושי הלכות על קידושין יד:

גמרא דכ"ע יליף שכיר שכיר והכא בהאי קרא כו' ק"ק אמאי לא קאמר דכ"ע יליף שכיר שכיר אלא מ"ד דאין מוכר עצמו נמכר לשש יליף שכיר שכיר בג"ש מנמכר לעכו"ם דאינו יוצא בשש כדממעטינן לקמן מבאלה ומ"ד דנמכר לשש יליף שכיר שכיר ממכרוהו ב"ד ובהא פליגי דלמר ניחא ליה למילף מוכר עצמו ממוכר עצמו דהיינו לעכו"ם ומר ניחא ליה למילף נמכר לישראל מנמכר לישראל ויש ליישב ודו"ק:

תוס' בד"ה הואיל וכל קנינו כו' דה"פ הואיל כו' דכתיב ביה מכסף מקנתו לאפוקי שאינו קונה בשטר דישראל כו' עכ"ל לאו דמכסף מקנתו קאמרינן לאפוקי שטר דלא קאמרינן אלא בכסף הוא נקנה ואינו נקנה בתבואה וכלים אלא דר"ל הא דקאמר הכא בכסף היינו מדכתיב בכסף מקנתו ודקאמר עלה דכל קנינו כן הוא היינו לאפוקי שטר משום דשטר גופיה לא אתיא בע"ע אלא דאתקש לאמה ואמה לאחרת כו' ובעכו"ם לא שייך כו' אבל לא ניחא להו למימר דכל קנינו כסף לאפוקי חליפין דהא בנמכר לישראל נמי אימעיט מחליפין ותו לא מידי וק"ל:

בא"ד וא"ת לאו ק"ו הוא ומה עכו"ם שאינו קונה ע"ע בשטר קונה בכסף ישראל כו' עכ"ל ק"ק דהא שטר גופיה לא פסיקא ליה אלא מדאתקש לאמה ואמה לאחרת כו' כדלקמן ואם כן מיניה גופיה מהאי היקשא איכא למילף נמי כסף בלא ק"ו אלא דלפי האמת איצטריך למילף כסף מוהפדה דבעי דינר משום גרעון ולא סגי בפרוטה כמו באחרת וא"כ מהאי ק"ו נמי ליכא למילף כסף מה"ט דלא הוה ידעינן דבעי דינר (א) ויש ליישב דל"ק להו הכי השתא דלא ידע מהיכא אתי שטר בישראל אלא לפי' ר"ת דוכל קנינו אתי לאפוקי שטר בעכו"ם אם כן לא הוה ליה למיפרך שוב נמכר לישראל מנלן כיון דאיכא ק"ו בישראל מעכו"ם ודו"ק:

בד"ה מוכר עצמו מנלן כו' אמאי איצטריך והפדה כו' אלא איצטריך לדרשא אחרינא לגרעון כסף כו' עכ"ל לכאורה קשה דהא גופה דמלתא דגרעון גבי עכו"ם כתיב וחשב עם קונהו וגו' וא"כ לא אצטריך להך מלתא דבגרעון כסף דהא נמי נפקא מהך ג"ש דשכיר שכיר מעכו"ם ועבריה מע"ע מהיקשא כקושייתם וי"ל דגרעון כסף דגבי עכו"ם אינו אלא לפי שנות היובל דהא אינו יוצא בשש ואם כן איצטריך שפיר גרעון כסף גבי עבריה לפי שנות שש והרא"ם בפי' החומש הקשה וז"ל וא"ת ל"ל קרא דוהפדה ללמד שיוצאה בגרעון ת"ל מהיקשא דעבריה לעברי כו' י"ל דאצטריך להא דתניא מפדין אותה בע"כ של אב אבל ליכא למימר דאיצטריך והפדה ללמד שנקנית בכסף כו' עכ"ל והאריך ע"ש נעלם ממנו דברי התוס' דהכא דבהדיא כתבו דליכא למילף גרעון כסף בעבריה אלא מוהפדה והיינו ע"כ כמ"ש דגרעון לפי שנים של שש ליכא בנמכר לעכו"ם ודבריו בכללן עוד תמוהין בענין זה שכתב דנפקא לן מג"ש דשכיר ממוכר עצמו דיליף ממוכר עצמו לעכו"ם מוי"ו דוכי תשיג הא ליתא דלמאן דיליף ג"ש מעכו"ם גופיה איכא למילף בהך ג"ש ולא קאמר מוי"ו דוכי תשיג אלא למאן דלא יליף ג"ש כדמוכח כולה שמעתין גם מה שתירץ בזה דאצטריך והפדה למפדין בע"כ זה אינו דמסברא יליף לקמן משום פגם משפחה דאל"כ בע"ע נמי נימא הכי מהיקשא דעברי לעבריה גם מ"ש דליכא למימר דאצטריך והפדה ללמד שנקנית כו' הוא תמוה ביותר דמהיכא דיליף גרעון דהיינו מנמכר לעכו"ם בכללו נמי דנקנית בכסף ומהיקשא דאמה לאחרת נמי ליכא למילף כסף דא"כ ה"ל כסף פרוטה ואנן בעינן דינר משום גרעון כדאמרינן בהדיא לעיל: