חידושי הלכות על מסכת כתובות טז:

בד"ה וליחוש כו' אלא אפילו למאן דאמר דלא מצי טעין כו' מפסיד במה שהכתובה כו' עכ"ל ויש לדקדק דלמ"ד לא מצי טעין אחר מעשה ב"ד למאי דס"ד דאין כותבין שובר תקשי ליה בפשיטות תגבה כתובתה לעולם כמה פעמים ע"פ עדים שהיא אשתו בין בבתולה בין באלמנה ואיכא למימר דאע"ג דלא מצי טעין פרעתי מצי לעכב דמי הכתובה בידו עד שתחזיר. לו הכתובה וכ"כ התוס' בפרק הכותב וק"ק דא"כ מנ"מ במצי טעין פרעתי או לא ויש ליישב (ב) ושם יפורש ודו"ק:

בא"ד יהא נאמן לומר פרעתי מנה במגו דאי בעי אמר אלמנה כו' עכ"ל ר"ל במאי דאמר פרעתי כולו יהא נאמן מיהת על מנה במגו דאלמנה כו' וק"ל:

בד"ה זאת אומרת כו' אע"ג דהכא לא אפשר כו' דלמא תשרוף כתובתה בעדים כו' עכ"ל ר"ל לקמן דפריך וליחוש דלמא מפקא עדים כו' והדר כו' היינו לרב פפא דמוקי לה במקום שאין כותבין כמו שפרש"י אבל הכא קשיא להו לרבי אבהו דמוכח מהכא דכותבין בעלמא שובר היכא דאיכא למיחש לפסידא הא איכא למימר דשאני הכא דא"א דלמא תשרוף בעדים וא"א לה להחזיר לו הכתובה ותגבה ודאי בעדי שריפה והדרא כו' אבל בעלמא היכא דלית לה עדים שנשרפה אין כותבין שובר אלא שתחזיר לו הכתובה ובתירוצם מיתרצא נמי הא דק"ל למאן דאמר דלא אמר כלום למה לא נכתוב שובר אי משום דצריך לשמור שוברו מפני העכברים השתא נמי שתחזיר לו הכתובה צריך הוא לשמור הכתובה מפני העכברים דניחוש דאחר שתגבה כתובתה ותחזיר לו הכתובה הדרא ומפקא בעדי הינומא ודו"ק: