חדושי הלכות על גיטין עט:

תוס' בד"ה והא דאמר כו' וי"ל דהכא להוליך מגג לבית קאמר כו' עכ"ל לפ"ז צ"ל האי דקאמר נמי דבגט כולי האי לא קפדי אינשי היינו אפילו בכה"ג מגג לבית דגג לאותו בית הוה כחד מקום ולא קפדי וק"ל:

בד"ה פנימית כו' הא אינו משתמר מפני בני החיצונה כו' כדפריך גבי עובדא כו' עכ"ל ולולי דבריהם היה נראה דאינו דומה דלא קאמרינן דאינו משתמר מפני אחרים אלא היכא דליכא מחיצות למטה דנוח להשתמש שם כההיא דבני בית של רבן גמליאל אבל הכא למעלה באויר א"נ דליכא מחיצות מקרי משתמר כיון דאינו נוח להשתמש שם על ידי אחרים וק"ל:

בא"ד ומיירי כשהמחיצות החיצונות מפסיקות בין החיצונית לפנימית כזה #א ומחיצת החיצונה המפסקת היא סמוכה למחיצה הפנימית ושני מחיצות המפסיקות ביניהם סמוכות זה לזה ואין ביניהם רק כמו קליטה אלא שהחיצונה הסמוכה לפנימית עודפת על הפנימית ואין מפסיקות שכתבו התוס' היינו כזה #ב דהיינו שאין הפסק בין החיצונה לפנימית אלא מחיצה הפנימית אבל מחיצה החיצונה העודפת היא שמחוץ לחיצונה ויש לפרש עוד שתי חצרות זו לפנים מזו ומחיצה חיצונה המפסקת גם כן ביניהם כזה #ג וב' מחיצות סמוכות זה לזה אלא שהחיצונה עודפת על הפנימית הסמוכה ואין מפסיקות שכתבו התוספות היינו כזה #ד שאין מפסיק ביניהם אלא פנימית ולפ"ז צ"ל שגם ג' המחיצות של הפנימיות עודפות על המחיצה הפנימית שמצד החיצונה דאל"כ לא הוה מנטרא כלל מצד ג' מחיצות אלו גם לפי פי' זה לא הוה דומיא דב' קופות דמשמע כפי' הראשון שכתבנו ודו"ק:

בד"ה דהא לא נח כו' הוה משמע אפילו מונח בחלל פנימית אינה כו' עכ"ל דדומיא דגבי חצרות לאויר החיצונה דהיינו תוך חללה אית לן לפרש גבי קופות לאויר פנימית דהיינו תוך חללה של פנימית ולא כנגד כמו שכתבו לעיל התוספות וק"ל:

בד"ה כתב לשם כו' דלהכי קרי לה שאינה הוגנת כו' עכ"ל ר"ל דלהכי קרי ליה הכי גבי גט טפי בהאי לישנא מבכל דוכתא לאשמועינן דאע"פ כו' וק"ל:

בפרש"י בד"ה מטמאין לה אם כהנים הם עכ"ל ר"ל אם היה ראשון כהן וחי במותה אינו מטמא לה ואם הראשון מת והשני כהן ונשאה בחזקת שאין זה גט אינו מטמא לה וכה"ג פרש"י בהך עובדא דלקמן יצא עליו קול איש פלוני כהן כתב גט כו' דתצא מן השני אם מת כהן ראשון ונשאה כהן שני ע"ש ומהרש"ל נדחק בזה דלאו דוקא שני כהן אלא נזיר א"נ כו' וא"צ וק"ל:

בד"ה נפסלה מן הכהונה דזונה היא דסתם זונה היינו א"א כו' עכ"ל דמשום גרושה לא נפסלה רק מדרבנן כיון דגט פסול הוא כפרש"י אלא דע"י שנשאה השני נעשת זונה ונפסלה מן התורה לכהונה גם אם מתו שניהם וכתב מהרש"ל לפירוש התוספות קשה מאי נפסלה מן הכהונה כבר נפסלה משום גרושה מדאורייתא דגט ראשון גט גמור הוא ונדחק בזה לתרץ ולי נראה לתרץ דהכא לא הוה צריך ליה למתני דנפסלה מן הכהונה אלא משום כל הכי דקתני לקמן כל עריות כו' והכונס את יבמתו כו' וכתב סופר גט לאיש ושובר כו' דקתני בהו דכל הני י"ג דרכים בה איצטריך למתני בהו דנפסלו מן הכהונה על ידי שנשאו לאחר וק"ל: