חידושי הלכות על עירובין צו.

תוס' בד"ה ימים כו' פרט לשבתות וי"ט נראה דאדרשה דלאות כו' עכ"ל דמדרשה מימים ולא כל ימים לא משתמע למעט שבת וי"ט טפי מימים של חול אי לאו דאדרשה דלאות קסמיך דשבת וי"ט סברא למעט שהן גופן אות וק"ל:

בד"ה מיכל בת כו' ולגבי אשה דלא מחייבה הוי כשלא בזמנו דכיון דלא מיכווני כו' עכ"ל ובכה"ג איירי הך דהילני המלכה וק"ק דא"כ מאי מוכיח מהך דמיכל בת כושי דקסברי מצות עשה שאין הזמן גרמא אימא דהוה מ"ע שהזמן גרמא ולא מיחו בה רבנן משום דלא הות מיכוונה כההיא דהילני ויש ליישב דבסוכה י"ל דאדם יושב בה כל השנה שלא לשם מצות סוכה מה שאין כן תפילין דודאי אין אדם מניחן אלא אם כן נתכוין לשם מצוה ומהרש"ל הקשה בזה וז"ל ותימה לי דלמא מ"ד לאו רשות מיחו בה משום ברכה לבטלה כמ"ש הרא"ש בפ"ק דקידושין ואפשר שהתוס' ר"ל כו' עכ"ל ע"ש גם שהרא"ש כתב כן שם התוס' דהכא מיאנו בזה דאי משום ברכה תקשה ליה לר"י ההיא דהילני המלכה ואם נאמר דלא היתה מברכת על הסוכה אם כן במיכל נמי נימא דלא היתה מברכת ברכת תפילין ולכך לא מיחו בה חכמים ומנלן דקסברי דמ"ע שאין הזמן גרמא היא ודו"ק: