חידושי הלכות על עירובין פא.

בפרש"י בד"ה לאפוקי כו' והתם מודה ר' יהושע דליכא למיחש משום איבה כו' עכ"ל לא ידענא מאי איבה שייכא הכא לענין פת אין מידי אחרינא לא דלא קאמרינן משום איבה אלא לענין שלימה ופרוסה ויש ליישב משום המסקנא דלאפוקי מדר"י לענין שלימה אין פרוסה לא נקט איבה אבל לפום [הך] סברא אית לן למימר טעמא אחרינא דהתם מודה ר"י דליכא כ"כ משום דירה כמו בחצירות ועיקר דירה ע"י הפת שנמשך אחריו כפרש"י פרק הדר ודו"ק:

בד"ה מאן שמעת כו' דלמא האי בכל דקתני אפת קאי כברייתא וה"ק בכל מיני פת כו' עכ"ל צ"ע [ב] לפירושו מאי קא משני לאפוקי מדר"י שלימה אין כו' דהדרא קושיין לדוכתיה כיון דע"כ בכל מערבין דברייתא לא מתפרשא לאפוקי מדר"י דהא קתני פת אין מידי אחרינא לא אלא בכל מיני פת קאמר וא"כ מתני' נמי ממאי דבכל דתני אפרוסה קאמר ולאפוקי מר"י דלמא אפת קאי דבכל מיני פת מערבין בחצרות ומשתתפין בכל מילי כו' וכברייתא ודברי התוס' לפי גירסתם נוחין בזה ודו"ק:

תוס' בד"ה והא ההיא כו' לעשות עכ"ל הס"ד ואח"כ מה"ד דכתיב ואתה קח וגו' כצ"ל:

בד"ה לא זכו לו כו' ובחנם פירש כן דאפי' מתכוין לו להקנות לו בחנם ואפי' זיכה כו' עכ"ל לכאורה יש לכוין פירושו כדבריהם ור"ל שהרי לא נתכוין לזכות לו במתנת חנם כו' שהנותן המעה לא נתכוין שיזכה לו החנוני מתנת חנם כו' אלא לקנות החנוני מעה וע"י המעה הוא קונה עירוב והשתא אפילו זיכה לו החנוני ע"י אחר לא מהני דה"ל שלא מדעתו ואפשר דסוף דבריו שכתב ונמצא מערב לו במעותיו כו' הכי משמע דר"ל שהחנוני לא נתכוין לזכות לו מתנת חנם כו' אלא במעותיו ודו"ק: