חידושי הלכות על עירובין נח.

בתד"ה הגיע להר כו' לא כייל להו בהדי הדדי הגיע להר או לגדר כו' עכ"ל ואמאי דלא כייל גיא בהדי הר לא קשיא להו משום דלא דמי דגיא הוא בעומק והר הוא בגובה אבל מגדר דהוי נמי בגובה דומיא דהר קשיא להו שפיר וק"ל:

בד"ה ובלבד שלא כו' דהא אפי' על ידי כלונסות אין מועיל למתוח עליהם חבל של חמשים כו' עכ"ל יש לדקדק בזה כיון דאפי' חבל של חמשים אמה אינו מועיל למתוח על ידי כלונסות היאך מבליעין את ההר דא"א להבליעו אלא על ידי כלונסות משני צידי ההר על שפתו מלמטה וכ"ה בטור אורח חיים סימן שצ"ט ולקמן כתבו התוספות דגבי כותל והר הקילו היכא דלא ניחא תשמישו דאומדו משום דצריך לעלות על גביו כשרוצה להבליעו כו' משמע אבל היכא דניחא תשמישו גבי הר נמי מבליעו כדקתני בהדיא במתניתין והגיע להר מבליעו והיינו על ידי כלונסות כמ"ש הטור שם ויש ליישב דהכא בגיא קאמר היכא דיכול להבליעו בחבל של חמשים אמה לא בעי כלונסות אלא יעמוד אחד על שפתו מזה וראש אחד של חבל בידו וכן מצד השני כפרש"י במתני' אבל כשאינו יכול להבליע כל הגיא בחבל של חמשים אמה כגון שהגיא רחב מאה לא נימא שיבליע בחבל של חמשים אמה על ידי כלונס באמצע הגיא אלא שיקדר ודו"ק:

בד"ה ואם היה גיא כו' אלא ה"פ ל"ש דמבליעין כו' אלא שאין החוט כו' עכ"ל צ"ל דקאי דוקא אגיא אבל אהר וכותל אכתי תקשי הא דלא ניחא תשמישתיה דאומדו והולך היכי משכחת לה דהא כל זמן שאין חוט המשקולת יורד כנגדו הוה ניחא תשמישתיה ומבליעו ואינו אומדו וכי החוט יורד כנגדו אין צריך אמידה אלא מדלג כל השיפוע ומיהו איכא לפרושי דקאי שפיר אהר וכותל וה"פ ל"ש דאומדו והולך לו אלא שאין חוט המשקולת יורד כנגדו אבל חוט המשקולת כו' והיכא דניחא תשמישתיה מבליעו גם בהר וכותל ודו"ק:

בד"ה אין כו' אבל גבי גיא לעולם מבליעו אע"ג כו' עכ"ל כצ"ל: