חידושי הלכות על עירובין נב.

בפרש"י בד"ה כיון שהחזיק בדרך קנה עירוב אף אם לא אמר שביתתי כו' עכ"ל כצ"ל:

בד"ה ורב יוסף כו' ובציר מהכי ליכא חזקה ועוד רב יוסף אמר דבחזקה לא פליגי אלא בלומר וא"כ כו' עכ"ל כן צריך לומר מצאתי במ"י וב' קושיות הן וק"ל:

ובד"ה ל"א ולא שמעתיו כו' האי כעשיר משוי ליה וקסבר ר"מ כל שהוא עשיר כו' עכ"ל וכתב מהרש"ל והאי קושיא שהקשה רש"י לעיל אמאי לא יזוז ממקומו לא קשיא ליה כולי האי דלא אמרי' הכי גבי מי שהוא בעירו שלא עקר דעתו מן העיר כ"כ כמו שחלקו התוס' לעיל כו' עכ"ל ע"ש באורך גם רש"י גופיה מחלק כן לקמן בפ' כיצד מעברין (עירובין דף ס') אבל הוא דחוק לומר כן שהזכיר הקושיא לעיל ולא הזכיר כאן תירוץ זה והיה לו לפרש כן ולא לסתום ונראה דלעיל דבכל עשיר ס"ל לר"מ נמי דהוי כבני עירו שפיר קשיא ליה כיון דהאי נמי עשיר משוי ליה ר"מ אמאי הוי חמר גמל וע"כ היינו משום דעקר דעתו מביתו ומעירו וא"כ נימא נמי דלא יזוז ממקומו אבל השתא בא לפרש דבכל עשיר ובכל ודאי לא עירב כההיא דנתגלגל מבע"י נמי ס"ל לר"מ דהוי חמר גמל כפרש"י לקמן לא תקשי ליה אי משוי ליה הכא עשיר והוי שפיר חמר גמל ודו"ק:

בא"ד דר"מ אכל מי שהוא עשיר פליג ובאומר שביתתי במקום פלוני כו' עכ"ל ואף לרב נחמן דק"ל ות"כ דאמר אבל במקום פלוני ד"ה עני אין עשיר לא מ"מ פליגי אף בעשיר דלרבי יהודה הוי כבני עירו ולר"מ הוי חמר גמל דבכל ודאי לא עירב לר"מ הוי חמר גמל כפרש"י לקמן וק"ל:

בד"ה כרב יוסף אליבא כו' ה"ה נמי לרבה אליבא דר' יהודה כו' עכ"ל ובמרדכי ישן תירץ וז"ל ודחויא דדחי בסמוך לא כרבה ואליבא דר' יהודה קאי נמי אהא דעולא עכ"ל וק"ל: