חידושי הלכות על עירובין מב:

בד"ה אימא יש לו חצי כו' שבתוך תחומו מותר להלך כי אורחיה כו' עכ"ל כ"ה בפרש"י שלפנינו וכתב מהרש"ל שזה הוא עיקר מפרש"י שכל הסוגיא אהילוך קאי ולא אטלטול ומה שפרש"י בד"ה הא נמי פשיטא כו' לענין טלטול אינו אלא מפי' אחרים והאריך ע"ש וק"ק דמאי משני יש לו חצי חצר מ"ד ליחוש דלמא אתי לטלטולי כו' דהא נמי שמעינן ממלתיה דר"ה דלעיל דקאמר מהלך אלפים אמה ומטלטל בד' אבל אי לענין טלטול קאמר הכא דיש לו חצי חצר ניחא דהא לא שמעינן ליה ממלתיה דר"ה דלעיל שוב מצאתי כן במהרש"ל בשם גי' וק"ל:

תוס' בד"ה כתנאי כו' ק"ק דהשתא דבעי לאוקמא שמואל כר"ג כו' עכ"ל ואף לפי הפירוש מהירושלמי שכתבו התוספות דבהא דמהלך את כולה לא ס"ל ר"נ כוותיה דר"ג מ"מ השתא דלא ידע למימר דטעמא דר"ע משום דלא שבת הוא אלא משום גזירה ע"כ דר"נ נמי סבר כר"ג דמהלך כולה דהא לית ליה גזירה וק"ל:

בפרש"י בד"ה טלטול אטו הילוך כגון ששבת בבקעה בי"ט כו' וטלטול דזריקה מותר בלא מחיצות עכ"ל מה ששינה כאן פירושו לפרש בי"ט וטלטול דזריקה בלא מחיצות היינו לפי הפי' שכתב רש"י לקמן דלר"ג וראב"ע קושטא הוא דשרי נמי הכא בבקעה שהקיפוה נכרים להלך את כולה אע"ג דלא שבת באויר מחיצות ופליגי בהא אדרב נחמן ולא סברי כדר"נ אלא בהא דלא גזרינן טלטול אטו הילוך אם כן אי בשבת קמיירי ובהקיפוה נכרים לא שייך למגזר טלטול אטו הילוך כיון דהילוך נמי שרי בכולה לדידהו אבל בי"ט ובלא הקיפוה נכרים ניחא דלא גזרו טלטול דזריקה בלא מחיצות אטו הילוך יותר מאלפים וק"ל: