חידושי הלכות על עירובין כט.

תוס' בד"ה מאי אולמיה כו' נראה לפרש דקים ליה כו' עכ"ל משום דלפרש"י דלא סתרן אהדדי הני שיעורייהו בהכי כו' משמע דיש ללמוד זה מזה קשיא להו דאכתי מאי קמשני אלא משום דקתני חצי לוג יין ואמר כו' דמ"מ מאי נ"מ ליה לרב יוסף ולא הל"ל בהא דשרא ליה מריה לרב מנשיא אע"כ דאין ללמוד זה מזה וא"כ קשיא להו מאי פריך מאי אולמיה כו' אימא דהכי שמיע ליה לרב יוסף מרבו דאמתני' אמרה ואין ללמוד מלתא דברייתא מיניה ואהא תרצו דקים ליה לתלמודא כו' ודו"ק:

בפרש"י בד"ה חומץ כדי לטבל בו בשר מזון כו' עכ"ל ותלמודא דנקט ירק לאו דוקא וכ"ה בהגהת אשר"י אלא דתלמודא לא בא לפלוגי אלא בין כדי לאכול הימנו כל הב' סעודות ובין כדי ללפתו עם הפת וק"ל: