חידושי הלכות על עירובין כג:

בד"ה ר"ע היינו כו' ועוד דלמא בעי בור ושיח כו' עכ"ל ר"ל דבהא נמי מסתמא לא פליגי אר' יהודה ולא תקשי להו דלמא בעי שומירה דא"כ היינו דר"י ב"ב וק"ל:

בא"ד מה הוצרך ר"ע תו לשנות ובלבד שיהא בה כו' עכ"ל דאיכא בינייהו לענין דינא ודאי דלא קמבעיא דהא לר"י ב"ב בפחות מע' בעי שומירה ולר"ע לא בעי כמ"ש התוספות לעיל אלא דקמבעיא ליה היינו ת"ק אלישנא דובלבד שיהא בה כו' דקאמר ר"ע דאמאי הוצרך לשנות דהיינו לישנא דת"ק דהיינו ר' יהודה ב"ב וק"ל:

בד"ה לר"ש כיון כו' נראה דמכ"ש פריך לגבי רוב כו' עכ"ל ר"ל דע"כ לאו מסברא פריך דמיעוט בטל לגבי רוב דהולכין אחר הרוב בכ"מ דהא לפי האמת הכי אתמר הא מיעוטא שרי כו' אבל הוי בית סאתים אסור לרבנן וכן לר"ש ביותר מסאתים ואמאי לא אמרינן דמיעוט הנזרע בטל לגבי רובא ושרי בכל גוונא אלא ע"כ דהכא מכ"ש פריך כיון דקאמרת נזרע רוב ביתר מסאתים משמע הא מיעוטא שרי אפילו ביתר מבית סאתים משום דבטל לגבי רובא אפילו לקולא א"כ כ"ש כו' אבל לפי האמת הוא בהיפך דלא אמרינן דבטל לגבי רובא להקל אלא להחמיר וק"ל:

בפרש"י בד"ה אלא אמרה תורה כו' דהא בעית למיעבד מיניה רצועה של רפ"ב אמות וד' טפחים אורך כו' עכ"ל כ"ה הגהת ספרים החדשים וזה החשבון הוא לחוט המקיף ע' אמות וד' טפחים על ע' אמות וד' טפחים בזולת התוספת המגיע מאותן י"ח אמות וד"ט שנשארו וברוב ספרים מצאתי מוגה וכ"ה הגהת מהרש"ל רצועה של רפ"ג אמות אורך כו' וזה החשבון מכוון קרוב לחוט המקיפו עם התוספת ודו"ק:

בד"ה אבל בית סאתים כו' הואיל ודחד גברא הוא עכ"ל ר"ל דהכא כיון דפרוץ זה לזה אע"ג דרשויות אחת הן לר"ש מ"מ הוו אסרי אהדדי הבעלים אי לאו דאיירי הכא בחד גברא ור"ש נמי דמתיר אפילו בשני בעלים היינו באינם פרוצים זה לזה ולא אסרי הבעלים אהדדי ואפ"ה לרבנן אסור משום דהרשויות אסרי אהדדי אבל בפרוץ זה לזה אף בשני חצרות אי הוו של ב' בעלים אסור אף לר"ש דהבעלים אסרי אהדדי ודו"ק: