חידושי הלכות על עירובין י:

בפרש"י בד"ה ש"מ פרוץ כעומד אסור וכו' ושמעת מהכא דרב יהודה כרב הונא ס"ל כו' עכ"ל מיהו רב הונא בריה דרב יהושע אינו מוכרח דסבר כרב יהודה דלא פליג לקמן אלא כשתצרף כל הפרוץ והעומד הוי פרוץ כעומד משא"כ הכא כשתצרף הכל יהיה העומד מרובה מן הפרוץ וק"ל:

תוס' בד"ה עושה פס כו' ומבוי עקום דאצרכוה דלתות דהוי כמו לא הוי פתוח מב' פתחים לרה"ר א' או כו' עכ"ל לפירוש רש"י לעיל דאצרכוהו ב' דלתות דהיינו כמין ח' לכאורה דב' הפתחים נמי מצד אחד הם לר"ה א' ואפשר כיון דהפתחים רחוקים זה מזה לא הוי כמו פתוחים לרה"ר א' כמו הכא גבי פס דב' הפתחים קרובים זה לזה שאין מפסיק ביניהם רק הפס ועי"ל דההיא דאצרכוה ב' דלתות היה עקום (כצורה זו) דהשתא היה הב' דלתות פתוחים לב' רה"ר ומה שכתבו התוס' עוד או יפרש שהוא מפולש ובאמצע עקום כפר"י היינו מ"ש לעיל ואפי' גרסי' דלתות א"ל דמפולש גמור היה ועקום באמצע כו' והוא לפי שיטת ר"י כמ"ש הרא"ש ע"ש:

בד"ה ועושה פס ג' כו' ומופלג מן הכותל ג' דאמר לקמן כו' עכ"ל ר"ל ג"ט ור"ל שהיה ליבטל לאותו תיקון כמ"ש רבינו יהונתן בפי' הרי"ף דנמצא מבוי זה בלא שום תיקון דאע"ג דמשום פירצה לא יכילנן לפסולי דהא י' הוא אפ"ה נפסל משום שאין שם לא לחי ולא קורה וק"ל:

בד"ה ואמאי יעשה כו' לכך נראה דפריך ויעשה פס אמה ומחצה דהכי עדיף כו' עכ"ל וכן יש לפרש הא דפריך ויעשה פס אמה כו' אבל הא דפריך וירחיק אמה ויעשה כו' ליכא כפרושי הכי אלא כפירש"י והכי הוה שפיר טפי שלא תהא פרצת ב' אמות כא' כו' וק"ל:

בד"ה ואצבעיים כו' לא שייך דעור העסלא שהוא כלי אתי אוירא דהאי כו' עכ"ל יש לדקדק אמאי לא כתבו כן אגופה מלתא דרב דימי דאצבעיים ריוח באמצע דכה"ג נמי אמרינן לעיל אתי אוירא דהאי גיסא כו' גבי ויעשה פס אמה וירחיק כו' ויש ליישב ודו"ק: