חדושי הלכות על חולין נא:

בפרש"י בד"ה דרך דופן ע"י סם כו' ואין לומר שלאחר שמתה כו' עכ"ל ולעיל בפ' השוחט קאמר תלמודא אלא דמתה והדר ילידתיה וכתבו התוס' דאיירי בנהרגה האם והכא לא בעי לפרושי הכי משום דמייתי לקמן לר"ש יוצא דופן הרי הוא כילוד ואמו יושבת עליו ימי טומאה כו' דאמו חיה ליכא לפרושי אלא ע"י סם וק"ל:

תוס' בד"ה והלכתא היכא כו' לאשמועי' דוקא עמדה למעוטי פשטה כו' עכ"ל אבל אי הוה קאמר הלכה כרב יהודה לא אמעיט פשטה כיון [דמשמיה] דרב נמי קאמר אימא שבאו לפרש דברי רב יהודה שאמר משמיה דרב ולא לחלוק בא כמ"ש הרא"ש ודו"ק: