חדושי הלכות על חולין כו.

בפרש"י בד"ה רבא אמר לא צריכין לאוקמא מתני' בשייר בכוס כדאוקמא רבה דאפילו בלא שייר נמי כי לא החמיץ ומתניתין דקתני עד כו' ובד"ה רבי יוחנן בן נורי היא כו' ורב נחמן דאזל בתר בסוף כרבנן כו' ובד"ה והכא נמי כו' ורב נחמן כרבנן ואע"ג דחזותא מיא לא מפסיל דתרתי בעינן לפסול מקוה שיעורא וחזותא ולענין מעשר כו' והכא לא בעו תרתי כלומר לא שייך הכא למבעי תרתי ולבי מהסס משום דרישא משמע דאזיל בתר חזותא וסיפא משמע דלא אזיל בתר חזותא ונראה כו' והשתא מתוקמא שפיר דרב נחמן דאזיל בתר בסוף אע"ג דהשתא חזותא מיא דאמר כת"ק דלא אזיל בתר חזותא ורבא דאמר כר"י והכי אמרי' בפ"ק כו' עכ"ל כצ"ל העתקתי מפי' ישן ופי' לדבריו דודאי לענין פסול מקוה איכא למימר נמי בעתיד להחמיץ דתרתי בעינן שיעור ג' לוגין וחזותא אבל לענין מעשר כיון דשיעור ג' לוגין לא שייך ביה לא שייך למבעי תרתי דכיון דחזותא לחוד ל"א משוי ליה מיא כדעתיד להחמיץ ע"י שיעור ג' לוגין נמי ודאי לא שייך לאשווי מיא לגבי מעשר והוי פירא כיון דעתיד להחמיץ וכיון שהוא נחשב כפירא לגבי לקיחת מעשר לענין מקוה נמי ודאי דנחשב כפירא וכמו שכתב לעיל בפרש"י לרב נחמן הואיל ופירא הוי לא פסיל מקוה וכן כתבו התוספות ודו"ק: