חדושי הלכות על חולין כ.

בפרש"י בד"ה אמר שמואל כל הכשר כו' דאי סבר מוליך ומביא במליקה פסול כו' והאיכא תלוש כו' ואי קסבר מוליך ומביא כשר במליקה כו' עכ"ל יש לדקדק טובא בדבריו דמאי קאמר והאיכא תלוש הא לא שייך למימר לא כשר ולא פסול במליקה בתלוש דלא מקרי מליקה כלל כפירושו לעיל וגם מה קאמר ואי קסבר מוליך ומביא כשר מה יתקן בזה ברישא דכל הכשר כו' דהאיכא תלוש ואם נימא דתלוש לא קשיא ליה השתא כפירושו לעיל כמ"ש א"כ מאי קושיא אימא דהרישא לגופא אתא דכל הכשר כו' היינו מוליך ומביא ולא דייק מינה הא פסול פסול דהא ממילא מהרישא דכל הכשר כו' לא תדייק הסיפא הא פסול פסול דכה"ג מצינו בפ' בא סימן כל הכשר לדון כשר להעיד ויש שפסול לדון וכשר להעיד וע"ק למה תלה קושיית והאיכא קוצץ ויורד דפסול בשחיטה כו' ואי קסבר דמוליך ומביא כשר כו' ועוד אמאי לא תקשי להו אסיפא והאיכא מחובר דפסול בשחיטה וכשר במליקה ומיהו בהא איכא למימר דלאו קושיא היא דאפשר לשמואל ס"ל כרבי חייא דמחובר כשר בשחיטה ונ"ל ליישב דבריו דה"ק דתלמודא מדקדק מדברי שמואל דע"כ לאו בהלכות שחיטה קמיירי דאי הלכות דרישא גופה אתא לאשמעינן הא האי כללא ליתא דאי סבר כו' הא איכא מוליך ומביא כו' והאיכא תלוש לפי דאית דמפרשי דלעיל ואי קסבר מוליך ומביא כשר דבהכי מיירי דכל הכשר כשר ולדיוקא אתא דכל הפסול פסול דהשתא אין לחוש אע"ג דכללא דרישא ליתא בכל מילי כגון בתלוש ובשמאל דעיקרו לדיוקא אתא קשה הא כללא דסוטה נמי ליתא דהאיכא קוצץ כו' ודו"ק:

תוס' בד"ה אילימא למיעוטי כו' דקאמר בסמוך אלא למ"ד אין שחיטה לעוף מן התורה אין עיקר כו' עכ"ל כצ"ל: