חדושי הלכות על חולין יח.

בפרש"י בד"ה דאפי' לעובד כוכבים לא מזדבן והיכא דנמצאת סכינו יפה כו' עכ"ל לא רצה לפרש דרבינא פליג אדרבא בשלא נמצא סכינו יפה דרבא אמר דלעובד כוכבים מיהא שבקינן ליה למכור וקאמר איהו דאפילו לעובד כוכבים לא מצי מזדבן אבל בנמצא סכינו יפה לא פליג רבינא כלל וסבר נמי כרב הונא דסגי היה לשמתי' דא"כ רבא בר חיננא דלקמן דעבריה לההוא טבחא בנמצא סכינו יפה כמאן עביד וזה הכריחו לפרש דרבינא לא פליג אדרבא אלא דפליג אסתמא דתלמודא דקאמר דרב הונא ורבא לא פליגי וקאמר איהו דע"כ רבא נמי איירי בנמצא סכינו יפה ופליג ארב הונא דבלא נמצא סכינו יפה אפילו לעובד כוכבים נמי לא מזדבן והשתא רבא בר חיננא עבד כרבא אליבא דרבינא ורב אשי עבד כרב הונא וכסתמא דתלמודא דקאמר דלא פליגי וק"ל:

בד"ה ר' יוסי ב"י כו' ועד הריאה ומוגרמת פסולה כלומר משם ולמעלה ור' חנינא כו' עכ"ל כצ"ל מפי' ישן:

תוס' בד"ה וכמה פגימת כו' וקשה דגבי בהמ"ק כתיב נמי אבן שלמה מסע נבנה וקאמר ר' יהודה בפרק עגלה כו' עכ"ל כצ"ל:

בד"ה אבל בשאר טבעות כו' ונראה לפרש דהכי קאמר כו' אבל בשאר הטבעות לא מהני רובא דאין ברוב שלהם כו' עכ"ל פי' בלא הגרמה איירי אלא דאשמועינן דבשאר טבעות לא הוי רוב הטבעת *[ככולו ואם לא שחט אלא רוב הטבעת] שחיטתו פסולה דרוב קנה בעינן ורוב טבעת לא הוי רוב קנה וכ"כ הרא"ש ועוד מצינן לפרש דאיירי בהגרמה כגון שאחר שחתך רוב א' מן הטבעת הגרים ויצא לו חוץ מטבעת גדולה שאין עולה לו רוב הטבעת ברובו של קנה ושחיטתו פסולה לרב ושמואל וכ"כ בעל המאור ע"ש ודו"ק: