חידושי הלכות על חגיגה כד:

בד"ה דתנן כל הפוסל כו' ועי"ל דלרבנן איצטריך התם דפליגי עליה דר' יהושע כו' עכ"ל אע"ג דרבנן דהיינו חכמים דפליגי עליה דר"י לא פליגי ברישא אלא אידים דאין אחת מטמאה חברתה כדקתני וחכ"א ידים שניות הן כו' משמע להו דפליגי נמי אההיא דכל הפוסל כו' מדקאמרי ואין שני עושה שני בחולין:

בא"ד אלא קמתמה כיון שלא מצינו טומאה כהאי גוונא היכי אמרינן ליה הכא עכ"ל וכצ"ל ור"ל ר"א דקאמר התם לר"י אלא שני שני למה הכי קמתמה כיון שלא מצינו בדוכתא אחריתי טומאה בכה"ג דשני עושה שני היכי אמרינן ליה כאן גבי אוכלים טמאים משום דלמא שדי משקין דלית לן למגזר משום הא כיון דלא מצינו בכה"ג וע"ש בחולין פ"ב בתוס':

בא"ד וההיא דהתם כו' ולא לתרומה בחולין שנעשו על טהרת תרומה כצ"ל:

בד"ה לא צריכא כו' ואוכל עמה זית או בצל בתרומה ולהכי כו' עכ"ל כצ"ל וכ"ה בתוספתא ופי' דאוכל עמה זית או בצל של חולין בתרומה עושה כן משא"כ בקודש דאסור לעשות כן ולפי הנוסחא בתוס' לפנינו או בצל של תרומה דמשמע דאוכל הבצל של תרומה עם הקודש א"א להולמו דהיאך יאכל התרומה גופה בידים מסואבות ואם אכלה ג"כ בכוש ודאי דהכל שרי:

בד"ה שביהודה נאמנין כו' א"נ הוה מצינן למימר ביחדו לנסכים נמי וכגון שידוע לנו שחולין הן שיחדן כו' עכ"ל כצ"ל ור"ל שלא קדשן בשעת הגתות אלא שיחד כולן לקדשן לנסכים ושוב כי אקדישה בכל השנה נאמן דא"ל שאימת קודש כו' ודוקא שייחד כולן לנסכים בכל השנה אבל אם לא ייחדן רק ליטול מתוכו נסכים אינו נאמן אלא ע' יום כדלקמן במטהר טבלו ליקח ממנו נסכים כפירוש הר"א שם ודו"ק: