חידושי הלכות על חגיגה יח:

בד"ה קשיא חולין אחולין ולא בעי למימר בחולין עד הפרק קאמר משא"כ במעשר כו' עכ"ל ר"ל הא דקתני במתני' משא"כ במעשר וכ"ש בחולין היינו דסגי עד פרק ב' משא"כ בתרומה דצריך עד פרק ג' כדאיתא פ' כ"ה:

בד"ה כאן באכילה כאן בנגיעה הקשה הר"א מעשר אמעשר נמי לישני הכי כו' עכ"ל וקשה דהא ודאי למאי דס"ד השתא לאסור חולין באכילה ע"כ הא דקתני וחכמים אוסרין במעשר אפילו לנגיעה דאי באכילה אפילו חולין נמי דהא מ"ה קשיא ליה חולין אחולין דחכמים לא פליגי אלא אמעשר ולקמן נמי קאמר מתני' רבנן היא דשני להו בין חולין למעשר ולפי סברא זו מתני' מני לא כר"מ ולא כרבנן וצ"ע:

בא"ד בנגיעה דמעשר ואכילה דחולין לא פליגי דלכ"ע אין שני עושה שלישי במעשר ואל תתמה כו' עכ"ל כצ"ל:

בד"ה כאן לחולין כאן כו' ותירץ כיון דנטל ידיו לחולין לא פסיל תרומה כו' עכ"ל אין לפרש דר"ל כיון דנתכוין מיהת לחולין מהני גם לתרומה דהא קתני הוחזק לחולין אסור למעשר וכ"ש לתרומה אלא דר"ל דאיכא לפלוגי בין אכילת תרומה ובין פסול תרומה ואין חילוק כלל לתרומה ולמעשר בין לא נתכוון כלל ובין נתכוון רק לחולין ואי הוה איכא לפלוגי בינייהו בהא הוו איצטריכו תרי בבי במתני' שפיר והתוס' דחקו לתרצם לקמן בענין אחר כמו שיבואר בסמוך ודו"ק: