חדושי הלכות על בכורות ז.

גמרא ואיזה זה הבא בסימן אחד כו' נכתוב קרא שה כשבים ועזים שה כו' לכתוב קרא שור כשב ועז כשבים וכו' בצ"ל:

בפרש"י בד"ה מדשבקה כו' לאכילה סגי במקצת סימנין עכ"ל כצ"ל:

בד"ה זה אי אתה כו' ובד"ה אבל אתה כו' לאמו במקצת הס"ד ואח"כ מ"ה שה כשבים כו' ובד"ה פליג עליה בחדא דר"ש בעי כו' ובד"ה דא"כ כו' אסור לכתוב שה כו' כצ"ל:

תוס' בד"ה ש"מ לאכילה כו' חייב בבכורה והשתא רישא וסיפא רבותא קמ"ל כו' חייב אף בבכורה עכ"ל כצ"ל וכ"ה מוגה ויש לקיים גם כל נוסחת התוספות שלפנינו ודו"ק:

בד"ה עד שיהא כו' וה"פ משה שה נפקא כו' עיבורו מן הטהור לכך כו' כצ"ל:

בד"ה חוץ מדר"א כו' חוץ מן הדלפנין שפרים כו' איירי ר' יהושע ב"ל אלא כו' עכ"ל כצ"ל:

בד"ה ופליג עליה בחדא מה שיוכל לדחות דחי כן משום כו' בצ"ל:

בד"ה והא איפכא כו' גבי שאור חולין כו' אלא לר"י אייתי ואע"ג דלא ד"ה היא כו' גורם לא יחשב שאור גורם וליתסר עכ"ל כצ"ל ור"ל דניחא ליה לאתויי מהך שר"י הוזכר בה אע"ג דלאו ד"ה הוא דלמ"ד טרפה אינה יולדת לא פליגי אלא בעובר ירך אמו וק"ל: