חדושי הלכות על בכורות מח:

במשנה זכר ונקבה או ב' זכרים ונקבה נותן כו' נתנו ואם לאו פטורין ר"י כו' פטורין והבן חייב לפדות את עצמו ב' כו' כצ"ל:

בפרש"י בד"ה או ב' זכרים ונקבה ילדו כו' ובד"ה מת א' כו' ויחלוקו שני האבות הס"ד ובד"ה ב' נקבות כו' וכן ב' זכרים וב' נקבות הס"ד כצ"ל:

תוס' בד"ה ואם לשני כו' והכא ניחא טפי כו' וי"ל כיון דמתחלה כו' שאם לא נטל לא כו' ובד"ה והא אשתעבדו כו' קאמר דבהכי פליגי עכ"ל ובד"ה דכ"ע כו' ויש לחלק דיש ברירה כו' ובד"ה דאמר רב כו' משום דמספקא ליה אי כיורשין כו' הד"א ולפי' זה לא יתכן גרסת ר"ח כו' שלשה אחין כו' פי' דא"כ לא יבא לו רביע בקרקע ורביע במעות אלא שליש בקרקע ושליש במעות אבל לאינך פירושים דמספקא לן בלוקח שלא באחריות דמפסיד חלקו הלוקח וכ"א משני אחיו נשכר כנגד זה רביע מחלקו הוא דהוא ב' רביעיות כשיעור חצי חלקו שהוא מפסיד והשאר הוא בירושה וחולקין שוה בשוה נמצא לחלקו מחלק ירושה רק ב' רביעיות ולאחיו ג"כ לכ"א ב' רביעית מחלק הירושה ועוד רביע א' דנשכר כ"א נגד חלק הלוקח שהפסיד אחיהם וחלק רביע דנוטל דקאמר בגמ' היינו חלק רביע מחלק של כ"א מאחיו ודו"ק:

בא"ד לספוקי לן אלא אי כיורשין כו' שלא באחריות נוטל חלקו בקרקע ומשום כו' הוא הורע כחו כו' אדרבא הוה לן לומר דחצי כו' אלא חמשה סלעים כו' לגבות הכהן דהוו בהו כיורשין כו' חמש וללשון כו' הד"א כיון דאו או קתני כו' מסופקים בהוראה כו' דהיכא דהדין מסופק כו' אותו כודאי כו' גבי הני דדרו באגרא לישלם פלגא קרוב כו' ואי מספקא לן ה"ל למימר כו' להאי גיסא ואמרי לה להאי גיסא כו' כצ"ל: