חדושי הלכות על בכורות מז.

גמרא ואי אתמר בהא כו' היא ולויה היא ואשה כו' כצ"ל:

בפרש"י בד"ה לעולם כו' פטר רחם ולאפוקי מדר"י הגלילי הס"ד ואח"כ מ"ה הא כו' דלגבי כהן כו' בכור דעד כו' הד"א ובד"ה לויה בת לוי הס"ד ואח"כ מ"ה אפילו כו' פטורין הס"ד ואח"כ מ"ה לבית כו' ממשפחת אם ואמאי פטור הס"ד ובד"ה היינו דרב כו' פטורה הס"ד ובד"ה דאיבעלה ליה כו' לאיש זר כיון כו' לא מיפסלה הס"ד כצ"ל:

תוס' בד"ה דבהיותו עובד כוכבים לאו כו' פירש בקונטרס כו' אינן בני נחלה משנתגיירו ובפ"ק דקידושין משמע דהם בני נחלה כו' עכ"ל אין זה סתירה לדבריו דלא אמרו שם דהם בני נחלה אלא בגיותן אבל משנתגיירו כפירש רש"י קאמר נמי התם דלאו בני נחלה אבל פרש"י בשמעתין אדחי ליה דבגיותן קאמר הכא דלאו בני נחלה נינהו וע"כ כפי' התוס' לענין בכורה ועיין בתוס' פ' הבע"י וק"ל:

בד"ה והא עבד ליה כו' דלא מפקדי אפריה כו' דהכל מודים דאין לו כו' כצ"ל:

בד"ה ולא תימא כו' עובדי כוכבים מזוהמין הם כדאמרינן בשעה שבא נחש כו' עכ"ל הוצרכו לפרש כן לפי דרכם דבשדי ליה בתר עובד כוכבים הולד כשר אבל לפ"ה דבשדי ליה בתר עובד כוכבים הוא פסול איכא לפרש מה"ט מזהמין בשדי ליה בתר עובד כוכבים וק"ל: