חדושי הלכות על בכורות לז.

בד"ה ר"י כו' כל דהו אימא לא אלא כו' דיחיד מומחה מתיר כו' ובד"ה כיין נסך אע"ג דבפ"ג דהוריות כו' כמו בנבלות מ"מ כו' כצ"ל:

גמ'מה הפרט מפורש מומין שבגלוי כו' ואימא מה הפרט כו' ובוטל ממלאכתו כו' כל מום רע ריבויא הוא ורש"י בחומש הביא דרשת כלל ופרט כדבעי למימר הכא מעיקרא ולא ידענא למה הניח תלמוד ערוך דהא לא קאי הכי במסקנא ויש ליישב דלמאי דמסיק נמי כל מום רע ריבויא קאי נמי הכלל ופרט לרבות כל הדומה לפרט ולא נמעטי' נמי מפסח ועור כדממעטין לקמן מום עובר והכי משמע דקאי הכלל ופרט מדלא קאמר אלא כל מום רע ריבויא הוא וק"ל:

תוס' בד"ה מן החסחוס כו' בפרק כיצד צולין וכו' ובד"ה מה הפרט כו' לא הוי הכא כו' שבגלוי ואינו חוזר כו' מכלל דבבהמה כשר כו' אפי' גבי אדם לא מפסיל בשן א' כו' ודוקא כו' כצ"ל: