חדושי הלכות על בכורות לד:

בא"ד בפרק כל הבשר דאין כו' שיש לחלק וא"ת כו' הד"א צורם אזן בכור כו' וי"ל דא"ה לא כו' לא היה לנו ליקנוס במום כו' ובד"ה עד שתפרח כו' בו כגריס הס"ד ואח"כ מ"ה מקמייתא כו' תגלחת וצפרים כו' א"נ אפי' מוחלט נמי כו' תגלחת וצפרים כו' ימי ספורו כו' ובד"ה בעי מיניה כו' ובגיטין הס"ד ואח"כ מ"ה אם ת"ל כו' את"ל התם לא קנסו הכא קנסו משום כו' יומא ויומא כו' עבדו וה"מ למימר כו' ובד"ה הטיבה כו' בגיטין דפשיט כו' קשה אבקה של שביעית עכ"ל כצ"ל:

בפירש"י בד"ה שנקצצה כו' לקצצה הס"ד ואח"כ מ"ה לכשיולד כו' ומנוגע הס"ד ואח"כ מ"ה וטהר כו' דאי הוה קמייתא מתסי נמי כי האי ובד"ה בממונו אתי כו' מום אחר כי כו' וליעביד הס"ד ואח"כ מ"ה בגופו כו' ובד"ה אבל הכא כו' בקדשים הס"ד ואח"כ מ"ה לממוניה לבכור ובד"ה שנתקווצה ומפוזרין בה הס"ד ואחר כך מ"ה תזרע כו' כצ"ל: