חדושי הלכות על בכורות לד.

גמרא תרומה טהורה וא' תרומה תלויה ואמר כו' כצ"ל:

בפירש"י בד"ה ור' יהודה כו' בו מום הס"ד ואח"כ מ"ה מעיקרו כו' הוה בו מום הס"ד ואח"כ מ"ה במומין כמי כו' ובד"ה כיון שפירש כו' יש אם למסורת בבגדו כו' כצ"ל:

תוס' בד"ה א' כו' אחד מום כו' ואפי' הני תנאי דלא דרשי כו' ובד"ה אחת תרומה כו' ואחת תרומה תלויה וא"ת כו' אמרינן ואחת טמאה ואמר רחמנא כו' תרומתי אלך ואמשמרת דלך שייך אטומאה כו' ומשמרת שייך בתלויה דבעי שימור עכ"ל ובד"ה ורמינהו כו' דברי ר' עקיבא ר"א אומר כו' טליתו ודר"א ליתא כו' דלגירסת הקונטרס מקדים כו' ה"נ לא כתיב בוי"ו כו' דבלא וי"ו אתה קורא כו' בבגדו בצרי ואע"ג דקרינן ותתפשהו בבגדו שאני הכא כו' הד"א משום דרבנן דר' שמעון ור"ש כו' כצ"ל ומה שיש לדקדק בדבריהם נבאר אי"ה בפ"ק דקידושין ע"ש:

בד"ה אילימא כו' מקראי ולפי' הקונטרס כו' דבתרתי פליגי דברייתא כו' מאחוזת דם אם לא כו' והשתא ר"מ אסר כו' יכול להתרפאות בהקזה במקום כו' וחכ"א יקיז פי' יקיז בין מת בין לא מת כו' כצ"ל ור"ל דיקיז קאי אתרוייהו אבל ובלבד שלא כו' לא קאי רק אהיכא דלא מיית כמ"ש לבסוף ודו"ק:

בא"ד המשנה משמע ליה כמו שפירשו מדלא כו' ובד"ה מי קניס כו' של בכור קנסא הוא ובסמוך כו' תניא ר"א אומר כו' המטיל מום בבכור ואוכלו עובר שנאמר לא כו' כצ"ל: