חדושי הלכות על בכורות טז.

גמ' בין לפני פדיונן בין לאחר פדיונן. עושה תמורה צ"ל פיסקא:

בפירש"י בד"ה הא בעלי וכו' אותן שנתעברו קודם כו' ובד"ה איידי כו' תמימין נפדין הס"ד:

בד"ה קדושה דחויה כו' שכבר נפדו הס"ד ואח"כ מ"ה ויאכלו כו' ליעבד הכא כו' עכ"ל כצ"ל ובד"ה והא בהמה כו' הלכך מתה הס"ד ואח"כ מ"ה מנין לתמורת:

בד"ה לתמורת אשם כו' שיפול בו מום הס"ד כצ"ל:

תוס' בד"ה ותמורה שלאחר פדיונה מתה וא"ת כו' אלא מכח אימן וכיון שנפדית פקעה קדושתה לגמרי כצבי וכאיל ואע"ג כו' כזה שיחול על ידו קדושה בההיא כו' ה"ה לאחר פדיונן כו' ופירש"י כגון לאחר פדיונו כו' ה"א לרעייה וטמא הוא כו' טמא ויפול בו מום עוד עכ"ל כצ"ל:

בד"ה ת"ל ממעלי כו' והכא דריש כו' תרי קראי כתיבי עכ"ל הס"ד כצ"ל ור"ל תרי קראי חד בשמיני וחד בראה וק"ל:

בד"ה אלא כי אתא כו' וטמא הוא היינו שירעה כו' עכ"ל כצ"ל:

בד"ה כל שבחטאת כו' דכל שבחטאת כו' ובד"ה העמידה כו' באותן דמים וכפירושו כו' עכ"ל: