בכורות טז.
Bechoros 16a (Bekhorot 16a) · בכורות · free full Hebrew text
Open in the reader →אָמַר מָר אֵין נִפְדִּין תְּמִימִין וְאֵין מַתְפִּיסָן לְכׇל זֶבַח שֶׁיִּרְצֶה תְּמִימִים הוּא דְּלָא מִיפַּרְקִי הָא בַּעֲלֵי מוּמִין מִיפַּרְקִי לְכׇל שֶׁיִּרְצֶה הוּא דְּאֵין מַתְפִּיסָן הָא לְאוֹתוֹ זֶבַח מַתְפִּיסָן
הֵיכִי מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ דְּמַתְפִּיסָן לְאוֹתוֹ זֶבַח וְנִפְדִּין בְּמוּמָן נֵימָא תֶּיהְוֵי תְּיוּבְתָּא דְּרַב הוּנָא
אָמַר לְךָ רַב הוּנָא הוּא הַדִּין דַּאֲפִילּוּ בַּעֲלֵי מוּמִין אֵין נִפְדִּין וְאַיְּידֵי דִּתְנָא רֵישָׁא נִפְדִּין תְּמִימִים תְּנָא נָמֵי סֵיפָא אֵין נִפְדִּין תְּמִימִים וְאַיְּידֵי דִּתְנָא רֵישָׁא לְכׇל זֶבַח שֶׁיִּרְצֶה תְּנָא נָמֵי סֵיפָא לְכׇל זֶבַח שֶׁיִּרְצֶה
וְהַשּׁוֹחֲטָן בַּחוּץ פָּטוּר רַב הוּנָא מַתְנֵי חַיָּיב וּמוֹקֵים לַהּ בְּדוּקִין שֶׁבְּעַיִן וְאַלִּיבָּא דְּרַבִּי עֲקִיבָא דְּאָמַר אִם עָלוּ לֹא יֵרְדוּ
בֵּין לִפְנֵי פִּדְיוֹנוֹ בֵּין לְאַחַר פִּדְיוֹנוֹ עוֹשֶׂה תְּמוּרָה אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ וּתְמוּרָתוֹ לְאַחַר פִּדְיוֹנוֹ מֵתָה מַאי טַעְמָא הֵיכִי לֶיעְבֵּיד לַיקְרְבַיהּ מִכֹּחַ קְדוּשָּׁה דְּחוּיָה קָאָתְיָא לִיפְרְקַהּ לָא אַלִּימָא לְמִיתְפַּס פִּדְיוֹנָהּ הִלְכָּךְ מֵתָה
מַתְקֵיף לַהּ רַב עַמְרָם וְתִיתְּכִיל בְּמוּמָהּ לַבְּעָלִים וְכִי מָה בֵּין זוֹ לִתְמוּרַת בְּכוֹר וּמַעֲשֵׂר דִּתְנַן תְּמוּרַת בְּכוֹר וּמַעֲשֵׂר הֵן וּוְלָדָן וּוְלַד וְלָדָן עַד סוֹף כׇּל הָעוֹלָם הֲרֵי הֵן כִּבְכוֹר וּמַעֲשֵׂר וְיֵאָכְלוּ בְּמוּמָן לַבְּעָלִים
אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי זֶה שֵׁם אִמּוֹ עָלָיו וְזֶה שֵׁם אִמּוֹ עָלָיו זֶה כּוּלּוֹ תְּמוּרַת בְּכוֹר וּמַעֲשֵׂר מִיקַּרְיָא מָה בְּכוֹר וּמַעֲשֵׂר בְּמוּמָן מִיתְאַכְלָן לַבְּעָלִים אַף תְּמוּרָתָן מִיתְאַכְלָא
וְזֶה שֵׁם אִמּוֹ עָלָיו תְּמוּרַת קָדָשִׁים מִיקַּרְיָא מָה קָדָשִׁים לָא מִיתַּכְלִי אֶלָּא בְּפִדְיוֹן אַף תְּמוּרָתָן נָמֵי לָא מִיתַּכְלִי אֶלָּא בְּפִדְיוֹן וְהָא לָא אַלִּימָא לְמִיתְפַּס פִּדְיוֹנַהּ
תַּנְיָא כְּווֹתֵיהּ דְּרַב נַחְמָן מִנַּיִן לִתְמוּרַת פְּסוּלֵי הַמּוּקְדָּשִׁין שֶׁמֵּתָה תַּלְמוּד לוֹמַר מִמַּעֲלֵי הַגֵּרָה טָמֵא הַאי מִיבְּעֵי לֵיהּ לְחָמֵשׁ חַטָּאוֹת מֵתוֹת הָהוּא מִמַּפְרִיסֵי הַפַּרְסָה טָמֵא נָפְקָא
תַּנְיָא נָמֵי הָכִי מִנַּיִן לְחָמֵשׁ חַטָּאוֹת מֵתוֹת תַּלְמוּד לוֹמַר מִמַּפְרִיסֵי הַפַּרְסָה טָמֵא חָמֵשׁ חַטָּאוֹת מֵתוֹת הִילְכְתָא גְּמִירִי לַהּ אֶלָּא כִּי אֲתָא קְרָא לִתְמוּרַת אָשָׁם
תְּמוּרַת אָשָׁם נָמֵי הִילְכְתָא הִיא כֹּל שֶׁבַּחַטָּאת מֵתָה בָּאָשָׁם רוֹעֶה
אֶלָּא לְעוֹלָם חָמֵשׁ חַטָּאוֹת מֵתוֹת וְאִצְטְרִיךְ קְרָא וְאִצְטְרִיךְ הִילְכְתָא דְּאִי מִקְּרָא הֲוָה אָמֵינָא לִרְעִיָּיה קָא מַשְׁמַע לַן הִילְכְתָא לְמִיתָה וְאִי מֵהִילְכְתָא הֲוָה אָמֵינָא הֵיכָא דַּעֲבַד אִיקְּרִי וַאֲכַל מֵהָנֵי חָמֵשׁ חַטָּאוֹת אִיסּוּרָא אִיכָּא לָאו לֵיכָּא קָמַשְׁמַע לַן דְּאִיכָּא לָאו
וְאִיבָּעֵית אֵימָא לְאַקּוֹשֵׁי דָּבָר הַבָּא מִמַּעֲלֵי גֵּרָה לְדָבָר הַבָּא מִמַּפְרִיסֵי הַפַּרְסָה מָה לְהַלָּן בְּמִיתָה אַף כָּאן בְּמִיתָה
Meforshim on this daf
- רש"י על בכורות Rashi on Bechoros
לאתויי חלבו - דאסור. ולאתויי שוחטו בחוץ דחייב לא אמרינן משום דא"כ איבעי לן למימר בדוקין שבעין ועוד סיפא קתני לקמן השוחטן בחוץ פטור. וכללא דרישא לא אצטריך לאיתויי חלבו דשרי דהשתא ולדן דכגופן דמי דעובר ירך אמו הוא שרי כל שכן חלבו דמיא בעלמא הוא:
- תוספות על בכורות Tosafos on Bechoros
ותמורה שלאחר פדיונו מתה - ואם תאמר מאי שנא מולדות דאיעבר ואתיליד לאחר פדיונן דחשבינן לעיל ולד צבי ואיל ויש לומר דולדות אין בהן קדושה אלא מכח אמן וכיון שנפדית פקעה קדושתו לגמרי כצבי וכאיל ואע"ג דאיכא איסור גיזה ועבודה אין כח לאיסור מועט כזה שיחול על ידו קדושה…
- חדושי הלכות על בכורות Chidushei Halachot on Bechoros
גמ' בין לפני פדיונן בין לאחר פדיונן. עושה תמורה צ"ל פיסקא:
- רבינו גרשום על בכורות Rabbeinu Gershom on Bechoros
הא בעלי מומין מיפרק. אלמא דבני פדייה נינהו ולשם אותו הזבח מתפיסן משמע נמי דבני פדייה נינהו ואפילו תמימין ותיובתא דרב הונא בתרתי דאמר מתין שלא היו יכולין לבוא בשום ענין לידי פדייה:
- רש"ש על בכורות Rashash on Bechoros
גמרא (בסה"ע) ואב"א לאקושי דבר הבא ממע"ג לדבר כו'. מכאן ק"ל על הא דמשמע מפרש"י בשבת (קלב) ד"ה עקיבא שאין דנין מהלכה ע"י שום מדה. והלא הכא ילפינן בהקישא מחטאות המתות דהלכה:
- שערי תורת בבל על בכורות Sha'arei Torat Bavel on Bechoros
(טז א) והשוחטן בחוץ פטור רב הונא מתני חייב וכו'. —פי' רש"י סיפא דברייתא וכו'. וזה פלא, שהרי לפנינו בסיום הברייתא ליתא לזה, וגם בתוספתא פ"ב ה"ד איתא לברייתא זו וגם שם ליתא לסיום זה. לכן נראה דזה מוסב על משנתנו * [בכ"י מינכן: והשוחט (=פיסקא) רב הונא מתני חייב.]…