חדושי הלכות על בכורות טו.

גמ' ומ"ש אוציא את הבכור כו' אף פסולי המוקדשין אין אותו כו' כצ"ל:

בפירש"י בד"ה דתנן ר"ש כו' שקדישן למזבח קדשין [מקדישן] במומן עכ"ל ובד"ה ניתני אם כו' זו דברי ר"ש ומחלוקתו עכ"ל ובד"ה צבי ואיל כו' דכתיב במתנות אם שור אם שה עכ"ל הס"ד ואח"כ מ"ה ומ"ש מתנות דלא כו' ובד"ה צבי ואיל אין כו' דכתיב שור או שה עכ"ל ובד"ה א"ל למאי כו' בשחיטת חולין הס"ד ובד"ה ואהני קרא כו' להכי אפקיה כו' הס"ד ואח"כ מ"ה והא תנא כו' כצ"ל:

תוס' בד"ה מה צבי כו' בשמעתין משמע דאי לא כתיב אך הוה כו' שמפרש ר"ת המרביע והמנהיג כו' ומצבי לחודיה הוה ידעינן אי לאו אך היינו כו' צבי ואיל הס"ד ואח"כ מ"ה אי מה צבי כו' כצ"ל:

בד"ה רק את דמו כו' לאו למלתא אחריתא עכ"ל הס"ד ואח"כ מ"ה ואהני קרא כו' כצ"ל: