חדושי הלכות על בבא מציעא סז:

בד"ה והלכתא צריך למקנא כו' ונראה דאיירי לאחר שלוה הימנו סתם כו' עכ"ל ודומיא דהכי באתרא דמסלקי ואמר לא מסתלקנא דאין צריך קנין דיש לחלק כמ"ש הנ"י בשם האחרונים וז"ל דלאחר שירד בה וזכה בה קא מיירי הכא דאי אמר לא מסתלקנא כו' לא מסתלק דעכשיו מחזיק בקרקע בתנאי זה אבל באתרא דלא מסלקי ואמר מסתלקנא במה זכה בעל הקרקע אא"כ קנו כו' עכ"ל והרא"ש האריך בדברי התוספות לחלק גם בזה וע"ש:

בד"ה רבינא אכל כו' ועוד נמצא מוגה בספרו של ר"ת רפרם כו' עכ"ל ר"ל תריץ מיהא חדא תמיהתם אחרונה אבל הראשונה במקומה עומדת ואפשר שזו היתה עיקר תמיהתם דפליגי רב אחא ורבינא בקיצותא דלכ"ע נכייתא אסורה אבל הא דאמרינן לעיל צורבא מרבנן אפילו בנכייתא לא ניכול לאו קושיא דרבינא פליג עליה דה"נ פליג רבינא הכא ארב כהנא ורב פפי ורב אשי דלא אכלו בנכייתא ודו"ק:

בא"ד וי"מ דהך נכייתא דרבינא היינו קיצותא כו' עכ"ל מיהו הא דמייתי ראיה מ"ט דמאן דאכיל בנכייתא משדה אחוזה כו' ודאי דהוי לן למשרי אפילו בנכייתא ממש ושרי ה"נ לאיניש אחרינא אלא לצורבא מרבנן החמירו בנכייתא ממש אפילו לרבינא ולא שרי הכא אלא בקיצותא וק"ל:

בא"ד שפסק דקי"ל כרב אשי דלא אכיל בנכייתא ולא שרי לצורבא מרבנן אלא במשכנתא דסורא כו' עכ"ל דאי נכייתא דהכא דלא אכיל בנכייתא היינו נכייתא ממש לא ה"ל לפסוק דלא שרי לצורבא מרבנן אלא במשכנתא דסורא אלא דאפילו בקיצותא שרי אפילו לרב אשי ודו"ק: