חדושי הלכות על בבא מציעא סו:

בד"ה אי קפיד כו' משום דידע דאסמכתא לא קניא אע"ג דאית כו' אי לא אסמכוה היינו משום כו' אבל למכור בפחות לא כו' עכ"ל דהכי משמע דלית לן למימר דידע דאסמכתא לא קניא אי אית ליה לאהדורי אזוזי אי לאו היכי דנימא דאיניש אסמכי' אזוזי והיינו משום דליקו בהימנותיה כדמוכח מההוא דאשתי שיכרא והכא ליכא למימר דאיניש אסמכיה אזוזי אלא בהאי דלעיל דאשתי שיכרא ותרצו דאעפ"כ למכור בפחות לית לן למימר הכי דאע"ג דאדם עשוי למכור חפציו היינו בשוויה אבל בפחות לא ובקרקע דאין אדם רגיל למכור קרקעותיו אפי' בשוויה לא ודו"ק:

בד"ה התם זביני כו' אבל התם גבי פירות דקל כו' מכל מקום אין לו לחזור כי היכי דליקו בהימנותיה כו' עכ"ל אבל הכא בהלואה דאסמכתא היא לא שייך ליקום בהימנותיה דמתחלה נכנס בה בתורת הלואה כו' ולאחר ג' שנים היה סבור שתהא משוקע בידו והיתה המחילה בטעות כו' עיין בזה באורך בהגהות מרדכי ואשר"י ונ"י: