חדושי הלכות על בבא מציעא לד.

בד"ה דלמא מודה ומפטר פי' דלמא ימהר להודות קודם שיבואו עדים כו' עכ"ל ולא ניחא להו לפרש ככ"ע דלמא מודה ולא יבואו עדים כלל דלישנא ואי משתכח גנב כו' משמע דמשתכח על ידי עדים וק"ל:

בפרש"י בד"ה נעשה כאומר לו בשעה שמסרה לו לכשתגנב כו' עכ"ל לא הוה צריך לזה להאי לישנא בתרא אלא נעשה כאומר לו קודם הגניבה לכשתגנב ותשלמני סמוך לגניבה קנויה לך וכן צ"ל ע"כ לקמן גבי שילם לבנים דהבנים ע"כ לא מקני ליה כפילא בשעת מסירה כמו שנפרש לקמן בפרש"י ובתוספות ע"ש:

בד"ה מקנה ליה כפילא נקנה לו הכפל עכ"ל משום דמקנה לו כפילא משמע השתא כשאמר פשעתי ויקשה לך הא אין אדם מקנה דשלב"ל הוצרך לפרש נקנה לו כפילא כבר משעת מסירה או סמוך לגניבה כדלעיל וק"ל:

תוס' בד"ה אלא מהא ליכא כו' לאורויי דאם נשבע ושילם דאין הכפל שלו כו' עכ"ל וסיפא דקתני נשבע ולא רצה לשלם לא תקשי ליה הא נשבע ושילם הכפל שלו דהכי קתני נשבע ולא רצה לשלם קודם השבועה אלא לאחר השבועה כו' והכי משני לה התם בפ' הגוזל ע"ש: