חדושי הלכות על בבא בתרא סב:

בפרשב"ם בד"ה ה"ג וכי לא כו' ואמאי דקאמר רבא בהדיא חוץ ממיצר רביעי קאי כו' עכ"ל פי' ול"ג וכי מובלע לא אמרן אלא דליכא עליה כו' דלפי זה לא קאי האי ולא אמרן אמאי דקאמר רבא בהדיא וק"ל:

בד"ה מבי מר כו' הוה מוכיח בסופו כו' חצי השדה בכך וכך ממון ואותו שכתב בו כו' היה מפרש כו' רביע השדה עכ"ל דקדק לפרש דבההוא היה מפורש רביע השדה אבל בההוא דחצי השדה אין זה מפורש דיש לפרש פלגא דהוה ריבעא אלא דמוכח בסופו שכתוב בכך וכך ממון כשיעור חצי השדה ואף שהרשב"ם כתב לעיל דבקרקע לא אמרי' הדמים מודיעים שאני הכא דכתב הדמים בשטר לאודועי הדמים וק"ל:

תוס' בד"ה איתמר להאי גיסא כו' אמר התם דפליג משום דהמע"ה דמספקא כו' עכ"ל פי' דמספקא לן הי מינייהו מוחזק וכ"א מהם המע"ה ולכך יחלוקו דע"כ הבכור לא יאמר שהוא מוחזק דא"כ ה"ל ראוי ואינו נוטל פי שנים וברא"ש לישנא דהמע"ה אינו ע"ש ודו"ק: