חדושי הלכות על בבא בתרא כז.

בד"ה כמה מרובע כו' ולד' קרנות שמנה שלישים כו' עכ"ל פי' שמנה שלישים באורך וכל אחד מהח' שלישים רוחב שני שלישים וק"ל:

בא"ד רצועה אחת של קצ"ו ברוחב שליש כו' עכ"ל כצ"ל:

בא"ד תחתוך החוטין ותפשטם יהיה העליון אורכו מאה כו' עכ"ל לפ"ז נ"ל באילן דעולה דרך קצרה תשים עיגול של ל"ג ושליש על ל"ג ושליש בחוטין דקים עד הנקודה האמצעית כזה* ואח"כ תחתוך כל החוטין מן הנקודה ולמטה לשנים ותפשטם יהיה העליון ארוך ק' אמה והאחרים מתקצרים והולכים עד הנקודה שהיא י"ו אמות וב' שלישים מן החוט העליון ויהיה כזה* שוב חתוך כל החוטין לשנים עד נקודה האמצעית ושים הארוך בצד הקצר והיה כזה* נמצא רצועה זו אורכה נ' אמה ורחבה ט"ז אמות וב' שלישים והיא בעצמה שליש סאה שהיא חמשים אורך וט"ז וב' שלישים רוחב והוא אילן המשנה וק"ל:

בא"ד עולה אלף וקי"א אמות ושליש כו' עכ"ל שהרי מרובע ל"ג על ל"ג הוא עולה אלף ופ"ט כדלקמן שים רצועה רוחב שליש לארכה של ריבוע זה וכן לרחבה יעלה כ"ב אמות עוד תצטרך שליש רוחב ושליש אורך שהוא תשיעית אמה בקרן הרי לך אלף וקי"א וחלק ט' מאמה וק"ל:

בא"ד או כעין זה שליש זה כו' דרך אחרת בית סאה היא ק' כו' עכ"ל כצ"ל והוא מחובר למטה או כעין זה או בדרך אחרת תחשוב שליש סאה שהיא ל"ג על כ"ה והם ל"ג ושליש על ל"ג ושליש עגולים כו' וק"ל:

בא"ד ל"ג ושליש מרובעים כו' עשה אותו עיגול כו' עכ"ל כצ"ל:

בא"ד ושלשה רביעי אמה ולא גרסינן פשו שבע אמה ושיתין כו' עכ"ל כצ"ל:

בד"ה הא ג' מביא וקורא ה"מ למפרך מסיפא דקתני בהדיא כו' עכ"ל ונראה נמי למאי דס"ד השתא דה"ה דה"מ למפרך מגופא דרישא בלאו דיוקא דקתני בב' אילנות דמביא ועולא קאמר דאין מביא כלל אלא דניחא ליה למפרך גם מקורא ולמאי דמסיק לא ט"ז אמה היינו טעמא דבב' אילנות מביא ולא קורא משום דמספקא לן אי קונה קרקע אי לא כדאמרינן לקמן בפ' הספינה וק"ל: