חדושי הלכות על עבודה זרה עב.

בד"ה ומאי לא ניתן כו' אמאי הוצרך לומר ולא ניתן להישבון פשיטא דליכא מ"ד כו' עכ"ל פי' מלתא דפשיטא היא דא"צ להשיב כיון דלא שייכא השבה ומשני דה"נ קאמר דלא שייך ביה השבה והא לאו מלתא דפשיטא היא וק"ל:

בפרש"י בד"ה עד שלא פסק כלומר כל זמן שלא פסק עכ"ל לכאורה מפירושו הא פסק אח"כ אף כל זמן שהן עלייהו אינו יכול לחזור וכן נראה מפירושו שכתב בסמוך אבל מדד ופסק או פסק ומדד קניא ליה ביתו כו' אבל קשה מה שייך קניית ביתו על ידי מדידה כל זמן שלא פרקן וכ"כ בהדיא התוס' פרק הספינה דאפילו מדד ופסק נמי שניהם יכולין לחזור כיון דעדיין לא פרקן כו' עיין שם ונראה לפירושו דלא שייך מדידה כל זמן שהן עלייהו אלא בהנחה לרשותו וכן נראה מפרשב"ם שם והשתא ה"ק בין פסק עד שלא מדד שלא הונחו מעולם לרשותו ובין מדד שהונחו ואחר כך פסק או פסק ואחר כך מדד והונחו לרשותו קניא ליה ביתו בלא משיכה ובפרקן והכניסן לביתו דבלאו מדידה הונחו לרשותו בפסיקה לחוד אין שניהם יכולין לחזור:

בד"ה הנצוק קלוח צנור כו' ובד"ה ולא לטהרה כו' ונצוק או קטפרס או משקה כו' כצ"ל: