חדושי הלכות על עבודה זרה נז:

בפרש"י בד"ה הא קמ"ל כו' ולאפוקי (מדר"נ) [מדרב] אלא לענין כו' מלו וטבלו ולאפוקי כו' עכ"ל כצ"ל:

תוס' בד"ה והא וכן קתני דמשמע דהכי יש לאסור כו' עכ"ל משום דכל וכן שבתלמוד הוא דמדמה מלתא דבתריה למלתא דלעיל מיניה כמ"ש ג"כ לקמן מש"ה הוכרחו התוספות לפרש דהכי פריך והא וכן קתני דהכי יש לאסור בבני השפחות קטנים כמו עבדים קטנים לפי דבריך דאסרת בעבדים קטנים ודו"ק:

בד"ה הא קמ"ל כו' המ"ל האי וכן כשאר וכן דעלמא מה עבדים גדולים כו' עכ"ל פירוש דלפום האי לישנא דהושוו ג"כ בקטנים לא הוה איצטריך לדחוק להוציא מלת וכן ממשמעו דעבדים דומיא דבני כו' אלא דהוי ככל וכן דעלמא דהכי הוה סברת המקשה בלישנא קמא והא וכן קתני דמשמע אבל אי שרי קטנים בעבדים ניחא ליה וכן ככל וכן דעלמא כיון דהושוו גם בקטנים מיהו בלישנא קמא לא תקשי להו אמאי קאמר עבדים דומיא כו' ולא קאמר מה עבדים מלו ולא טבלו עושין יי"נ אף בני השפחות עושין יי"נ ככל וכן דעלמא דלהא לא איצטריך למימר וכן דבהדיא קתני בכל חד מלו ולא טבלו ולהכי איצטריך למימר דקאי אדיוקא דמלו וטבלו ועבדים דומיא כו' ודו"ק: