חדושי הלכות על עבודה זרה כב.

בפרש"י בד"ה אע"ג דקבלוה יחד לכתחלה וא"ל כו' עכ"ל פי' דקבלוה יחד לכתחלה בסתם ואח"כ א"ל כו' וק"ל:

תוס' בד"ה ת"ש אם התנו כו' וא"ת לידוק מרישא וי"ל כו' משום דבעי כו' עכ"ל ופי' דמרישא איכא למידק דסתמא להיתירא דקתני לא יאמר כו' הא בסתמא דלא א"ל שרי ואהא תירצו די"ל דמרישא ליכא למידק דסתמא להיתרא משום דאיכא למימר דלא קתני האי לישנא דלא יאמר כו' אלא משום סיפא דואם התנו כו' שאע"פ שהתנה לו בפי' טול שבת נגד חול שרי דאי לא הוה קתני אלא ואם התנו כו' בלחוד לא הוה שרינן אלא בשלא התנה לו בפירוש טול שבת נגד חול אלא שא"ל מתחלה טול ימים נגד ימים ומבליע לעובד כוכבים השבת בחלקו וליכא לאקשויי מאי קא דייק אם התנו מותר הא סתמא אסור אימא דקתני אם התנו דאפילו בפירוש שרי די"ל דמ"מ הוה ליה למתני סתמא דשרי ומכ"ש אם התנו אפילו בפירוש וכצ"ל לקמן שכתבו דודאי אם התנו מותר אפילו בבאו לחשבון וסתמא דשרי הוה רבותא טפי מאם התנו בכל ענין וק"ל:

תוס' בד"ה אין מעמידין כו' דהא לא קם האי כו' ובתרי מסכתי לכ"ע אין סדר עכ"ל ק"ק לל"ל דכ"ע אין סדר א"נ דיש סדר הא הוי סתם ואח"כ מחלוקת סתמא הכא בסדר נזיקין במסכת ע"ז ומחלוקת אח"כ בסדר טהרות במסכת פרה ודו"ק: