חדושי הרי"ם עח

הבגדים מאחר דע"כ החליף או קנה או שאל ושמא אחר שהשפאנציר הי' שלו קנה מזה שאר הבגדים דשוב אם מפרשי' בגדיו שמכבר א"י אם הי' לבוש גם שאר הבגדים כשנטבע ולא נשאר רק סי' הזעקיל שבצוארו שזה העידו העדים שהי' קשור עליו כשנטבע אבל צירוף שאר הבגדים שע"י אמירת האשה לא הי' צירוף כלל. רק אם עשוי להשתנות במים המראה שפיר מהני דאינו מגרע כלל כתשו' הר"ן כנ"ל: עוד יש ריעותא שזמן מציאת הנטבע מוקדם הרבה מעדות שנטבע זה ואף דאפשר שנטבע קודם רק הקבלת עדות הי' הרבה אח"כ אבל הא לא העידו שום זמן מתי נטבע ואין נאמר שנטבע זמן רב קודם ודאי לא מהני. ולכך צריך הב"ד לברר זה על השילעץ מתי הי' הטביעה אם הי' עכ"פ קודם שנמצא זה: שוב מצאתי הגב"ע ישן והחילוק רק מיום אחד שקבלת העדות מתביעתו הי' כ' כסליו ת"ר לפ"ק והגב"ע משמש ד"חק על מציאת הנטבע הי' י"ט כסליו ת"ר ל'. ומ"מ גם על יום א' קודם א"א לדון בסתם דמוקמינן אחזקה שנטבע ביום זה והגם שמשמעות עדות השמש שכתבו שאמר איך האב גיהערט עס זאל עפיס זיין איין סימן בגופו של הנטבע הנ"ל איין שומא האב איך עהם ערשט ניט בודק גוועזין וראיתי אחורי אוזן השמאלי איין שומא עכ"ל ומשמעות דבריו שכוונתו על הנטבע הנ"ל. ושכבר הי' נטבע הנ"ל זה על השילעץ עכ"ז אין לסמוך ע"ז כלל שמא על אחר כוונתו שהי' לו ג"כ שומא ולזאת הב"ד שהתירוה יראו שיתברר הדבר אם הי' הטביעה מהנ"ל קודם מציאת זה הנטבע בסימנין הנ"ל ואם לא יתברר אין דעתי כלל להתיר: ואם יתברר כנ"ל. וגם שיתברר היטב ענין המראה האצלי דאמניקליך שאינו שינוי כנ"ל אז אם יסכימו הרב הג' דק"ק פראגי וכבוד הגאון אבד"ק טשעחינאווי ועוד רב א' אחר עיון שלהם הנני סניף להתיר כשישבו אח"כ ב"ד של שלשה ביחד ויתירו אותה. ואם לא יסכימו רבנים הנ"ל. איני נמנה כלל להתיר כי קשה עלי הדבר לאשר הוא נגד סתימת הפוסקים ח"מ וב"ש וסתימת לשון הרמ"א להתיר במשאל"ס ע"י סי' אמצעים. וגם סי' זה שהי' הזעקיל קשור עליו לא ברירא מלתא שיהי' חשיב סי' אמצעי. ובתשו' חוני השני החמיר: גם בעדות הטביעה עצמה אינו מבואר שהביטו בכל צדדי המים. עכ"ז נראה מדברי הפוסקים דחשיב עדות גמור כה"ג שאמרו איך האב אונד נאך מענטשין געזיכט עהם באלד און עס האט גידוערט ערך ג' שעות משמעות דקאי על הזיכן שחפשו אותו ערך ג' שעות ונכלל בזה שהביטו בכל הצדדין שזהו בכלל החיפוש. ולעולם א"א להביט בכל הצדדין בפעם אחת ואעפ"כ נראה מהפוסקים דחשיב עדות גמור. ולזאת אם יסכימו הרבנים הנ"ל אהי' סניף להתיר באופנים המבוארים לעיל. ואם לאו דברי בטלין והנראה לע"ד כתבתי פה ווארשא יום א' י"ד אייר תר"ג לפ"ק הק' יצחק מאיר בהרב מור"י ז"ל: סימן ב שאלה [וזה לשון הגב"ע] במותב ג' כחדא הוינא ואתא לקדמנא מ' ליב במ' מרדכי מפה והעיר בת"ע באליו"ע איך בש"ק פ' בלק העבר הייתי אצל נהר ווייסיל אחורי בית ר' אלי' יונה ונמצאת שם האשה ליפשא אשת ר' קאפיל לעדיר מאן מפה וביקשה ממני לנסוע עם הנכרים לכפר זוראן באמרם שמצאו שם איש מת שנטבע והלכתי עם הנכרים ועם בני הב"ח בעריל ועוד ב' יהודים ובאנו אל המת בבוקר יום א' העבר שעה 5 ומצאנוהו בין קאשאקיס במים סביבו. ולאשר המקום היה במקום שהמים הולכים הלוך וחסור בנפול הווייסיל והי' מונח אפרקיד הי' פניו ופני גופו הלב ובטן מחוץ למים ואחוריו ורוב גופו שקוע במים ואמר שמקום ראשו הי' מונח במקום מים ורפש תחתיו לח כמו חצי אמה עד קרקעות הנהר והי' מלובש רק ראשו פרוע והי' פניו תפוח קצת גישוואלין קצת החוטם קצת איין גיפלאצט והי' נראה לו קצת בטב"ע שהוא ר' קאפיל הנ"ל ואמר שם בחייו לא ראוהו רק ב' או ג' פעמים זה יותר משנה ולא דיבר עמו מעולם. ואמר כשנקבר יום א' הנ"ל לעתותי ערב הי' אז תפוח מאוד על פניו עד שלא ניכר כלל מי הוא: שוב העיד מו' יעקב במו' אלי' מפה בת"ע כנ"ל איך שהוא דר סמוך לבית ר' אלי' יונה על שפת נהר ווייסיל ובאו ב' נכרים בש"ק העבר איך שנמצא סמוך לכפר זוראן איש שנטבע מלובש בקאפיטע של טיך ושפאנציר וגיוועקסטי שטיוול ואמר נכרי אחד שהוא מונח שם במים ושקשרו לבל יציפנו המים להלן. והנכרי הב' אמר זה הנכרי הראשון אינו יודע ואני מצאתיו על היבשה מקום שנפלו המים אב גיטריקענט. רק קצת במים ואנכי דחפתיו למים למען לא יתפח מחום השמש. ושאינו קשור כלל כי עדיין מונח במים אבל בשפת הנהר במקום שלא יציפנו המים כי מונח על קרקעות הנהר. כך אמר נכרי הב'. וביום א' בשעה ה' או ו' בבוקר כשהביאו לפני ביתו וראיתיו הכרתיו תיכף היטיב בטביעת עין שהוא ר' קאפיל לעדר מאן כי הייתי מכירו היטיב ובא לביתו לפרקים. ואמר שהי' תפוח קצת על מצחו גם חוטמו קצת איין גיקנייצט. כ"ז העידו ביום ד' כ"ב תמוז צ"ט לפ"ק. נאום הק' יעקב מאיר ונאום הרב מו' צבי הירש: שוב אתא לקדמנא מו' גדלי' במו' נפתלי מפה והעיד בת"ע כנ"ל איך שראה את הנטבע ביום א' העבר כמו גלאק 7 או 8 בבוקר בהיותו על הספינה שהביאוהו לכאן ולא הכירוהו בט"ע רק שראיתי על אצבעו הסמוך לאגודל שבידו השמאלית כמו העפט מן פצע וחתך שנתרפא. אורך ההעפט כמו צאהל וחצי התחיל מפרק שלישי סמוך לכף היד עד סמוך לפרק השני שבאצבע הנ"ל. ההעפט הנ"ל הי' מאחורי אצבע נוטה מאמצע אחורי האצבע לצד האגודל והתפר הנ"ל הי' הולך בשוה לאורך האצבע עובי ההעפט כמו דוקר פאדים: העיד ר' ראובן בר' זאב איך בין ניגאנגין צוא דער ווייסיל האבין מענטשין גיזאגט מען האט גיפינין איין דר טרינקנען האשין פיל מענטשין גיזאגט אויב עם איז נישט דער איש משילעץ שנטבע ניט לאנג בין איך צוא גיגאנגין. והאיש איז גיוועזין צוא גידעקט מיט חרויז ולקחתי ממנו דעם חרויז. אמרתי דאש איז ר' קאפיל לעדיר הענדליר דען איך האב גאנץ גוט גיקאנט בחייו. לע"ע לויט דעם פנים מיט דיא נאז האב עהה דר קאנט לויט מייני גידאנקין דיא בארט הי' שווארץ נאר זיא איז גוועזין מעהר בייא וואקסין וויא בחייו החוטם איז גיוועזין אן עק וויא איין זאץ: במותב ג' וכו' העיד ר' בעריל בר' אברהם בת"ע כנ"ל כששמע שנמצא בכפר בלאן בקאשאקעס איש א' שנטבע מת והלכתי שמה ותיכף כשבאתי שמה הכרתיו בפניו ובמצחו וכמעט בזקנו ובבגדיו שהמת הוא ר' קאפיל לעדיר הענדליר. שוב אתא כו' הב"ח אברהם צבי בר' שלמה והעיד בת"ע כו' שהוא נסע לכפר בלאן ביום א' ובא לשם בבוקר שעה ה' ותיכף כשבא לשם לקאשקיס הכיר בפנים ובמצת וכמעט בזקנו של הנטבע שמת שהוא ר' קאפיל לעדיר מאן וגם הכיר לו בגד העליונה היינו קאפיטע שלו גם הכיר השטיוויל של רגל ימין שהי' נקב באצבעו הנקרא דער גראבער פינגער וכן אמרה לי אשתו גם הוא הב"ח אברהם צבי בעת שראוהו מונח במים רק ראשו הי' חציו במים ופניו היה חוץ למים: שוב אתא כו' מו' אברהם במו' יהודא סופר סת"ם והעיד