חדושי הרי"ם סט

עוד נראה לע"ד גם אי דלא כהר"ן הנ"ל. י"ל דמה"ת אסור לאביי דהא לענין ביטול כ' הר"ן דמינו גרע דהא ניתוסף ולא בטל שמו דמה"ט באמת דשיל"מ גרע מינו מן א"מ. רק דשם איסור בטל כיון דרוב היתר. וכ' הרא"ש פ' ג"ה דאם לא הי' נהפך להיתר הי' אסור מה"ת דאוכל ודאי איסור רק משום דנהפך כו'. והא דאמרינן נהפך כו' נראה למ"ד דילפינן מסנהדרין שכ' תוס' דחשיב מיעוט כמו שאינו וחשיב שכולם מחייבין דב' אין ב"ד. משום דסותר ומכריע רוב כנ"ל. וכן יבש ביבש כנ"ל שע"כ יהי' הכל אסור או מותר ומכריע הרוב שיהי' מותר הכל כנ"ל. וגם קבוע לא חשיב מה"ט לא בסנהדרין לא ביבש כנ"ל. וזה שייך לענין היתר מצטרף לאיסור או לענין טעם כעיקר דנהפך היתר לאיסור וממילא הרוב מכריע ונהפך איסור להיתר כנ"ל משא"כ [ע"כ מצאתי]: בעזה"י שו"ת חלק אה"ע תקנות עגונות סימן א שאלה לכבוד הרב וכו' מו' יצחק מאיר באתי לההעיר לב כו' עבור העגונה מרחוב שילעץ כו' דמעתה מאין הפוגות אין דורש לה זה שלש שנים כו' וזה הגביות עדות: במותב תלתא כחדא הוינא ואתא לקדמנא הר' צבי בר' דוב והגיד לפנינו בתורת אם לא יגיד איך בין גיוועזין בשעת ווען הר' זאב וואלף בר' שמואל איז נטבע גיווארין בהווייסיל און האב גיזעהן וויא ער איז אריין גיפאלין האב איך אונד נאך מענטשין באלד איהם גיזוכט עס האט גידאהרט ביז ערך ג' שעות און מיר האבין עהם נישט גיזעהן מעהר שוין. אויף דעם אקסיל האט ער גיהאט אן גיבינדין איין זעקלי להגין עליו מכובד המשאוי וואס ער האט גיטראגין ארויס פון גאללער דיא ברעטער עכ"ל. שוב העיד הבחור מיכל בר' ישראל ג"כ בזה הלשון הנ"ל גם הגיד שהי' מלובש במכנסים בלאה אין דעם זעקלי וואס אויף דעם אקסיל כנ"ל האט עהר בעצמו אריין גילייקט הייא און אזוי איז דער נטבע דרינען גיגאנין להגן כנ"ל כל הנ"ל העידו הב' עדים הנ"ל בתורת עדות כנ"ל ורשמנו בכתב ולראי' באנו עה"ח יום ד' כ' כסליו ת"ר לפ"ק ווארשא רחוב שיעלץ הקטן דוב בעריש דוד במוה' נפתלי הירץ זצללה"ה. הק' ארי' ליב במו' דוד מצויזמר. הק' יצחק בהרבני מוה' יוסף ממעזריטש: במיתב ג' כו' ואתי לקדמנא הרבני המנוח מ' יהודא ליבוש מלמד מק' צויזמר והעיד לפנינו בת"ע באם לא יגיד בזה הלשון אחר טביעת הר' וואלף ז"ל הייתי אחד מהב"צ אשר הזדקקנו לשמוע מן אשת הנטבע הנ"ל הסימנים שהי' בגופו ובגדיו של הנטבע הנ"ל. והגידה סימן א' בגופו שהי' לו להנטבע הנ"ל שומא אחורי אוזן אחד רק לא ידעה אז באיזה אוזן אם ימנית או שמאלית כ"ז העיד לפנינו בתורת עדות. גם הרבני המופלא מוה' זאב וואלף מלמד מטישאוויץ אתא לפנינו ב"ד ח"מ והעיד גם הוא בת"ע אשר גם הוא הי' אחד מהבד"צ לשמוע מן אשת הנטבע הנ"ל הסימנים שהיו לו בגופו. והנה העיד כעת המופלא מ' וואלף הנ"ל אשר כמדומה לו ג"כ שהאשה העידה סימן שומא אחורי אוזן אחד כל הנ"ל העידו לפנינו כדין ורשמנו בכתב וחתמנו יום כ"א סיון תר"א לפ"ק פה ווארשא. הק' דוב הנ"ל מו"צ ברחוב שילעץ. הק' יצחק מנאשעלסק. הק' אברהם כו': למען לא יוחלף מה שמסר לידי קודם שנמצא הנטבע באתי עה"ח פה שילעץ הק' דוב בעריש מ"צ דשילעץ. איין זעקלי צו גיבינדין אויף דעם אקסיל. איין ווייס ארבע כנפות. וועסטיל סאטין טוהר שווארץ איין קנעפיל פעריל מוטער בלאה פאטשעווקע אויף דעם רוקען. איין שפענציר האללי דאמיניקליך. שעלקעס לעדערנע מיט שנאלין איין שווארצי מאנטינא אין דער פארטשיילע איז איין גרין שלעקיל בארוועס אהן שטיוועל. הויזען בלאה אן פאטשעווקע אצלו הי' לו הפידעלע אמעסריל מיט ב' קלינגליך מיט אקרייצער. שווארצע פאות שווארצע בארד: סימנים אצל איש הנמצא בווייסיל אצל ביליאן יום ה' י"ב אלול צ"ט לפ"ק. איין שפאנציר בלאה נאנקין אוועסטיל שווארץ סאטען טוהר מיט איין פעריל מוטער קנעפיל הויזען בלאה נאנקין אהן פאטשעווקי לעדערני שעלקיס מיט שנאללין. ארבע כנפות. אשווארצי גארטיל. אזעקיל אויף דעם האלץ דיא פיס בארוויס אהן שטיוועל הק' אבלי נאמן דח"ק. כל זאת העתקתי אות באות ט"ז טבת תר"ג פה פראגי הק' כו'. בקשתי מאוד מאוד כו'. גם שומא נמצא אחורי אוזן בהנמצא הנ"ל כמבואר סוף התשובה: תשובה הנה מחמת סימן השומא אין היתר. דהנה להפוסקים המתירים במים שאין להם סוף יש ב' טעמים א' דגם אי סי' דרבנן סמכינן עלייהו באיסור דרבנן דע"כ לא מבעיא בש"ס רק לאהדורי גט כו' באיסור תורה ובמשאל"ס בשהו עד שתצא נפשו שהוא דרבנן סמכינן אסימן. טעם ב' אף אי נימא דלא כנ"ל רק דאי סי' דרבנן גם בדרבנן לא סמכינן מ"מ כיון דלרוב הפוסקים נשאר בעי' דש"ס אי כו' דאורייתא או דרבנן וכפשטא דש"ס ב"מ י"ט דרב אשי מספק' לי' אי סימנים דאורייתא כו'. וא"כ ניהו דאם הי' סי' דרבנן לא סמכינן גם בדרבנן מ"מ כיון דספיקא הוי בדאורייתא אזלינן לחומרא ובדרבנן אזלינן לקולא וסמכינן באיסור דרבנן דסי' דאוריית' ומהני. והנה טעם הב' ל"ש בסימן שומא דהא פליגי ת"ק ואלעזר בן מהבאי אי מעידין על השומא ומוקי בש"ס אי סי' דאורייתא פליגי אי שומא עשוי להשתנות או מצוי בבן גילו וגם סי' אמצעי לא חשיב ואי דכ"ע סימנין דרבנן פליגי אי שומא סי' מובהק ע"ש יבמות ק"כ אבל עכ"פ הלכה כת"ק דאין מעידין אשומא וא"כ ניהו דבשאר סי' יש ס' אי סי' דאוריי' או דרבנן דלא איפשיט אבל בשומא אין ספק ממ"נ אי סי' דאורייתא ע"כ לת"ק סי' גרוע הוא ואי סי' דרבנן שוב לא מהני אף שהוא סימן אמצעי עכ"פ אין ספק דשומא לא מהני: ונשאר רק טעם הא' דנימא גם אי סי' דרבנן סמכינן בדרבנן. אך לכאורה הא אי סימן דאורייתא ע"כ שומא סי' גרוע כנ"ל בש"ס וא"כ אף אי נימא דסמכינן בדרבנן אסימנין היינו על אמצעים אבל שומא יש ספק דאי סי' דאורייתא ע"כ ס"ל סי' גרוע הוי דגם בדרבנן לא מהני וזה מוכרח דבש"ס בכורות דף מ"ו פריך אפדחת דהוי הכרה מהא דאין מעידין אלא על פרצוף פנים עם החוטם ומשני