חדושי הרי"ם קנד

ופשוט. עכ"פ מסיק מהרא"ש להלכה דפסול. ואף שמכשיר הטור בשטרות היינו משום דאין כת' גם לכתחילה כהן. וכן הב"י שבא"י אין כותבין אינו מזיק כו' משא"כ לדידן דכותבין כנ"ל ע"ש אבל להיפוך כת' כהן כנידן דידן ליכא למ"ד דכשר. דהא להרמב"ם ז"ל הגט בטל מה"ת בשינוי ולא מהני ע"מ כלל שצריך להיות מפורש בגט שגירש אשה זו ע"ש. ואם זה חשיב שינוי מפורש בגט שאינה אשה זו רק בת כהן. וסי' קל"ז פסק רמ"א בב' יב"ש דכ' כהן ומשמע דגם בלי ע"מ בפנינו מהני וסומך ע"ז לקולא. אך שם בהוחזק דייקא ותלינן דמסתמא ידעו העדים שהוחזק. אך מתוס' מבואר דאין מדקדקים אם הוחזק ב' יב"ש ובמשנה שלא הי' כותבין כהן א"כ יודעין שידעו שהוחזק משא"כ לדידן. שוב מצאתי בתומים סי' מ"ט כת' כנ"ל ע"ש דמסיק ג"כ בכתוב כהן דמהני גם להוציא. אמנם מרמ"א הנ"ל משמע גם כת' סתם מהני לס' אף דבשעת הדחק כשר בלא כתוב כהן. ולמה יוכשר בא' אינו כהן שכ' סתם ובח"מ סי' מ"ט מחלק רמ"א בין שהוא לשון הבע"ד ע"ש ובגט הוא לשון הבעל ולכך משמע מאחר דאין מכשירין אלא דיעבד ובדחק סמכינן דוודאי דקדקו. ובש"ך סי' מ"ט פסק דמהני להוציא ממון מ"ש כהן ע"ש. וכ"כ גט פשוט מאחר שכתב ב"י רק בלא כ' כהן דכשר מוכח דכ' כהן למי שאינו כ' דפסול ע"ש. דמצינו פ"ב דכתובות ופ"ב דר"ה החילוק בין שלא עשו כראוי דאיכא למיתלי בטעות וכה"ג משא"כ עושה להיפוך: וכ"כ הגט פשוט סי' קכ"ח ס"ק מ' להדיא באבי המתגרשת וכ' משא"כ הגט שכ' בו כהן אם אינו כהן הגט בטל לכ"ע ע"ש וכ"כ בת' ב"ח סי' צ"ב דמה"ת בטל אותו שיכתב אבי האשה כהן ואינו כהן ע"ש דבאמת גם במקום לידה אין לנו ראיה כלל להתיר בלא כ' מקום דירה. דבשלמא בכתוב מקום דירה ויודעין שאין שם ששמותיהן כן. א"כ כמו דמבואר לעיל סי' קכ"ו בטור כש"כ בד' כ' כו' כיון שע"כ א' טעות שאם רביעי הוא כ"א לחודש וכיון דבימי השבוע לא שכיח דטעי תלינן הטעות בחודש ע"ש. כן בהנ"ל כיון שאין במקום דירה שלהם שמות אלו רק אלו. ואף שלא נולד במקום האמור מ"מ עכ"פ א' טעות ונאמר מחמת שינוי מקום הלידה שאחרים הם והטעות במקום דירה וכיון שמקום דירה מדקדקים יותר כמ"ש הרא"ש ותוס' ממילא תלינן הטעות במקום לידה שבזה לא דקדקו כיון דמבורר זה מתוך הגט. אבל כשלא נכתב מקום דירה אף דסמכינן סתם שאותן הם שלא הוחזקו אחרים אבל בשינה מקום לידה מורה שאינם אותן רק אחרים שנולדו במקום הכתוב בגט. כיון שאין דבר המורה להיפוך. וא"כ י"ל דג"כ לא מכשרי רק דבמקום לידה הכתוב בגט ג"כ אין כשמותם הנ"ל וא"כ ג"כ עכ"פ טעות. ותלינן במקום לידה אבל באין כתוב שום מקום כדידן שנתגרשה במקום אחר וכתוב שינוי המורה שאינה זו ואין שום דבר המורה להיפוך רק מה שלא הוחזק שיהיה לו אשה אחרת והא כתוב בגט שמגרש אחרת שהוא בת כהן: עוד לע"ד דיש חומרא יותר במתגרשת משינוי במגרש. דהא מה שהסופר כותב לשמה הוא ע"פ מה שאומר לו הבעל כתוב לשם אשתי פ' בת פ' ואינו מורה באצבע עני' רק ע"פ השם יודע הסופר שכותב לשם האשה ששמה כך וכשיש שינוי וכותב לשם בת כהן ואינה זו א"כ לא כ' לשם המגורשת כלל דקודם הנתינה אין שום בירור. שמא יש לו אשה אחרת ששמה כן והיא בת כהן. בפרט במומר שאינו בחזקת שלא עבר על חדר"ג. ורק מצד לא הוחזק באשה אחרת. אבל כיון שהשינוי ניכרת שזו אינה בת כהן ממילא מורה יותר על אחרת ממה שלא הוחזק. וחשש זה לא שייך במגרש ושינוי שם קצת דעכ"פ שומע הסופר ממנו וכותב לשמו משא"כ במתגרשת. ואם היה הבעל אומר לסופר כתוב לשם אשתי זאת ששמה כן היה שפיר רק טעות משא"כ כפי הנהוג שאומר כתוב לשם אשתי פב"פ כנ"ל: שוב ראיתי באחרונים ז"ל והנה מבואר בתשו' נוב"י קמא סי' פ"ט ותנינא סי' ק"ט דין הנ"ל בנכתב על אבי' כהן ואינו כהן דמוחלט בעיניו דפסול ובת' הג' מהרע"א אינו רוצה להתיר כלל גם במקום עגון. ומה שמצדד שם הג' ב"מ להקל בסברות קלושות שאינם כדי להתיר איסור קל אף כי איסור א"א ועיקר הוכחתו שכתב ויראה לי דמכ"ש דבר הצריך שלא לפסול שטרא אם כתבוהו פשיטא דחתימי אשיקרא. וא"י למה ודאי מה שגורם לגבות שלא כדין וכה"ג צריכין להזהר אבל כיון דכ' שטר ללוה כו' מה להם לעדים שא"י אם הלוה כהן או לא כיון שיודעין שאין בעיר ששמו כשם זה הלוה לא כהן ולא ישראל לא יוכל מלוה לגבות מאחר. ואם אינו כהן ומשקר יחוש המלוה לעצמו ולא יקח שטר פסול. וממילא אין לחוש שהלוה משנה ופשוט וגם הג' הנ"ל ביטל דעתו אם לא יסכים הג' מהרע"א ולא הסכים. ובפרט שלא הזכיר כלל החילוקים דשני ושני לדידן שאין כ' מקום דירה. ודאי דבשטר שלא נכתב מקום דירת הלוה וכ' כהן לא יוכל לגבות ממי ששמו כן ואינו כהן: הנלע"ד כתבתי הק' יצחק מאיר. סימן לג ב"ה יום ב' מקץ תרה"ל פה ווארשא. לכבוד אהובי ידידי הרב החריף ובקי פ"ה ע"ה חכם ושלם מו' מנחם זאב נ"י אבד"ק קאצק: ע"ד הגט שנכתב שמה פיגו כמ"ש בב"ש הגם כי לא רציתי להכניס א"ע בזה. אולם להפצרת רו"מ עיינתי וראיתי דברי גיסו ידידי הרב הגאון אבד"ק טשעחנאווי נ"י ואם כי דבריו חביבים לי מאוד לא יכולתי להולמם. מה שרוצה לתקוע עצמו לדבר הלכה לכתוב לכתחילה פיגו וזה לא לבד נגד הג' מהר"ז בס' טוב גיטין. רק גם נגד הג' בעל מאיר נתיבים ונגד הג' אב"ד דלבוב בס' ישועות יעקב שכולם כתבו שהוא הוראה של טעות. וגם הוא נגד החוש מ"ש שם זה מכל השמות של לע"ז שמבואר בש"ע ורמ"א סי' קכ"ט שהן באלף בסוף בילא פריידא וכדומה ואם שם פיגא נגזר מלשון תאנה כמ"ש רו"מ ג"כ הוא באל"ף בסוף כמו פרידא מן שמחה כמבואר בפסקי מהרא"י סי' קמ"ב דבלשון אשכנז צח בכל כיוצא באלו בא אלף בסוף כמו הויז בית נכתב הויזא אינא אולמא ע"ש ומה שהביא משם הירש הירץ שכותבין בי' אף שנקרא כמו סגול אינו דמיון כלל שם מאחר שכל הנקראים הירש חותמין ביו"ד. וגם עתה בכמה מדינות בליטא וכה"ג דוחקים היוד וקוראים הירש בחיריק ומזה בא שחותמין ביו"ד. ממילא ניכר לכל שמי שכתוב הירש ביו"ד הוא אותו שנקרא הירש בסגול. וכן בשם פיגא שכולן נקראין כן וחותמין כן באלף ובשביל שנמצא בב"ש. שם פיגו. ידע הקורא שזו היא אין לו שחר הלא יותר הם ידועים דברי הש"ע ששמות נשים כאלו הן באלף בסוף וכמו שנוהגין ויאמר הקורא שבוודאי אינה זו וב"ש בעצמו אות ג' גיצלא מסתמא באלף אם לא שדוחקין החירק כ' ביו"ד בסוף וכבר כתב רמ"א סי' קכ"ט סי' ל"ד שאין להקפיד בזה איך נמצאו השמות כתובין כי כל אחד כתב לפי מדינתו. ואין זה נגד הב"ש כלל דאפשר אז היו מדגישין וקורין בחולם או שורק וכמו שהביא בט"ג מהר"מ