חידושי הרד״ל על שמות רבה כד

(א) היה כותב ה"א למטן ולמ"ד למעלן. ע' מ"כ ולדברי האומרים שאותיות גדולות נכתבין גדולתן למעלה. הנה ה' זו הוא נמנה בא"ב רבתי ואיך יכתבוהו שוה לשאר אותיות. אם לא שכאן בה"א הוא שנשתנה לבדו. ובירושלמי פ"ק דמגילה ה"ט הגירסא צריך לכתוב ה' למטה מארכובתו של למ"ד משמע שהה' נכתב למטה מן השיטה (אפי' אם נפרש ארכובה של למ"ד הוא אמצע הלמ"ד שהוא כורע בו כארכובה. וכ"ש אם נפרש למטה מן הרגל ממש כמו קדש מלמטן וה' מלמעלן לפי' ב' בתוס' סוכה (ה.) ד"ה קדש כו'):

(ב) כלומר הוי לה' תגמלו כו' כצ"ל:

(ג) אחר כל הנסים כו'. הזה גמולן:

(ד) והיה צלמו של מיכה עובר בים. לקמן פמ"א:

(ה) והנחתם ד"ת ועסקתם בד"א. ז"ש עם נבל ולא חכם שלא עסקו בחכמה כ"א בדברי נבלה (וע' תרגום אונקלוס שם):

(ו) אלא שהיו מקישין כו' גוי ואלהיו. אתיא דר"י כשיטת ר"א (רביה דאבוה) דאמר במכילתא בא וספרי בהעלותך פפ"ד ובירושלמי דסוכה פ"ד ה"ג ובקה"ר רפ"ז ותנחומא פ' ראה דהאי ואלהיו היינו פסל מיכה:

(ז) מקישין כו'. עיין בשוח"ט מזמור ק"ו ע"פ ויעבדו את עצביהם ויהיו להם למוקש. ותראה לשון מקישין מהיכן בא:

(ח) וימרו כו' מהו ב"פ כו'. עיין ערכין (טז):

(ט) נבל. שעשו נבלות כצ"ל:

(י) עשאך למה שאתה צריך. עשאך על נכון כפי שראוי ונכון לך:

(יא) להסיען מחטאו של ים. כדלהלן דר"י בר אלעאי ע"ג היתה כו' והסיעה. ועיין בשה"ר פ"א ספ"ה:

(יא) רא"א ע"פ הגבורה כו'. כל המאמר עד ד"א ויסע משה ברייתא במכילתא כאן ע"ש:

(יב) אין מתקנין לה אפוטיקון. פי' אין עושין לה אוצר שנ מאכל כמו של הפתק בשבת (נ.) שגי' הערוך שם אפתק (והוא כשם אפטיי"ק הידוע לנו):

(יג) היה העולם מדבר. כהפקר בלא בעלים:

(יד) נעשה העולם שור. מוקף חומה לבית דירת בעלים בורא עולם ונעשה גדר וחומה לפני פריצי עם על ידי חוקי התורה והמצוה: