חידושי הרד״ל על בראשית רבה סז

(א) בדין וגו'. אפשר מדכתיב לקמיה אלא ישמע וגו' דרש סמוכים:

(ב) סרסור ביני לבין המקום. עמ"כ. וי"ל דלשון הוא דורש על הקב"ה שנקרא הוא לשון נסתר:

(ג) לא יאחר ולא יאריך כו'. ר"א בנו של ריהג"א מהו לא יחרך כו'. לגי' הספרים צ"ל דלרבנן פי' לא יאריך ימיו. וכן לא יאחר לשלמו גמולו. ולר"א בנו שריה"ג פי' בלשון בתמיה. וכי לא יאריך לרמאי לעכב זמן צידו (כדריב"ל דמייתי) וכדפירש"י בערובין (נ"ד:) לרב ששת ע"ש. אבל כמדומה שהנכון לגרוס בדרבנן לא יאחר לחודיה ור"א בריה"ג דרש לא יאריך. ולפ"ז תחוייב כוונתם כדריב"ל:

(ד) ועופות ומכסכסן. כצ"ל:

(ה) שמעיקר העולם חרוצות לו. כמדומני שצ"ל שמיקרו של עולם כו'. וכלישנא דקרא יקר חרוץ. ור"ל שמפי הקב"ה או התורה שנקראת יקר כדאיתא בויק"ר רפ"ב חרוצות:

(ו) העין והאוזן כו'. שלא ברשותו. ע' נדרים (ל"ב:) ובר"ן שם:

(ז) רגליהם לרע ירוצו. עמ"כ ולגי' הס' אפשר דרש רגליהם ליפול ברעה המזומנת להם ירוצו בלא רצונם. וכדאמרינן רגלוהי דבר נש אינון ערבין ביה:

(ח) בחכמתא. כמ"ש (משלי ח') אני חכמה שכנתי ערמה וכמו שדרשוהו בסוטה (כ"א ב'):

(ט) שאף וחמה. מסורין לך כצ"ל. ר"ל אתה תהיה שליח עברתו שבט אפו וחמתו של הקב"ה לנקום מעוברי רצונו:

(י) מן שמניא דארעא. ומטל השמים מעל. אנטונינוס כו' כצ"ל כ"ה בילקוט. ולזה נתכוון הערוך ע' שמן בשהביא המ"כ. ומ"ש מן הן מתעבדא כו' והוא איזה פי' וגליון:

(יא) ויצחק היכן הוא עי' שבת (פט:):

(יב) מכריע את אבא. לשון הכרע הכרעתני (שופטים י"ח) ובילקוט הגירסא מעכיר את אבא פי' מבלבל דעתו כד"א עכרתם אותי (בראשית ל"ד):

(יב) ב"ק אומרת כו'. אין לדברי ר"נ שייכות אל המקרא. וגם לא הוזכר תחלה אלא ר"י ור"נ ולא הוזכר ורבנן. ע"כ כמדומני שורבנן הוא ט"ס ואין כאן אלא דברי ר"נ ור"י:

(יג) לא אמרית כו'. אני ה' חוקר לב. לקמיה כתיב עקוב הלב מכל ואנוש הוא מי ידענו. שהתנהג בעקבה ומרמה וכפר ואמר מי ידענו. ובא ע"ז התשובה מאת ה' אני ה' חוקר לב כו':

(יד) מי הגיד לה. ר"ח בשרי"א אמהות נביאות כו' מן האמהות כד"א אל תגעו במשיחי וגו' תרעו (וע' מ"כ בשם ילקוט תהלים):

(טו) כמה הוא תוהא עליך. דרש מתנחם. ונחם לשון תווהות ע"ל פכ"ז. הוא מתנחם עליך. מתנחם בזה שחושבך כאילו כבר אתה מת:

(טז) ונחרתיה. הוא פי' אפו שעלה עשן בנחירת אפו:

(יז) על בנות ענר כו'. על שאר בנות כנען לא הוצרך להזהירו כי רעות הן. ויעקב הצדיק בעצמו יפרוש מהן. רק על אלו שהן צדיקים הוצרך להזהירו:

(יח) כל דרך איש כו'. זה שמשון. דרך נדרש על נשואין (משלי כ"ט). עיין ריש קדושין:

(יט) נתן דעתו כו'. צ"ע דתחלה נמי חוטא הוא כמ"ש בקדושין (י"ח) והול"ל נתן דעתו לשוב בתשובה:

(כ) שנתבסמה. דעתו עליה כצ"ל: