חידושי הרד״ל על בראשית רבה סו

(א) על ידי שהיו דלתי פתוחות לרוחה. דרש שרשי על הדלת שהוא תחלת הבית כמו השרש לאילן. והיה פתוח לכל (וכמ"ש באדר"ן פ"ז מקרא (איוב ל"א) דלתי לאורח אפתח כהפקר כמים שהן חנם לעולם:

(ב) מתנהג בה. מאהל אל אהל וממשכן (דה"א י"ז) כצ"ל לנוסחת הספרים כאן וע' בשה"ר שם דמייתי קרא דשמואל ואהיה מתהלך באהל ובמשכן ומייתי לה הכא על לשון שובי שובי השונמית ששלום חי העולמים היה הולך ושב בישראל מאהל לאהל:

(ג) ששלום העולמים בתוכה. שנאמר ועשו לי מקדש כ"ה גם בילקוט שה"ר. אך לכאורה הוא ד"א עם רישא דשלום חי העולמים מתנהג בה. אך בשה"ר גי' אחרת ע"ש:

(ד) של אביך. כד"א ויתן לך את ברכת אברהם וגו'. וכתיב ויתן אברהם את כל אשר לו ליצחק. ונתונים ג"כ לך כמש"ל פס"ז:

(ה) וחזקני נא. אך הפעם הזה האלהים כצ"ל ומלת האלהים הב' הוא מיותר ודרש ליה שתזכור לי הפעם ברכת יעקב ויתן לך האלהים לחזקני בכח אלהי:

(ו) דגן אלו הבכורים. בכורים היו באים מכל ז' המינים שבח הארץ. ונכון יותר לגרוס אלו המנחות שהן אינן באין אלא מן החטים ושעורים. וגם שייכי טפי לקרבנות ונסכים דהכא:

(ז) הרשעים תחלתן שלוה כו' והצדיקים כו'. שהכל הולך אחר החיתום וע' תדא"ז פ' י"א:

(ח) כמין איסטריפומיטא. עיין משנה רפ"ד דמדות:

(ט) מזוין. לצוד נפשות כצ"ל:

(י) עונים אחריו אמן. ירוש' ספ"ח דברכות ופ"ג דמגילה: