חידושי הרד״ל על בראשית רבה כט

(א) אינוניתא אונקיא אחת. עמ"כ גי' הערוך אין תתייא אונקיא כו'. ונ"ל לגירסא זו פירושו באם שימצא ויביא. וכלומר שמפרש אי נקי בלשון דהא שהוא נקי והיינו שצריך לחפש ולמצוא הזכות שלו כי מעט הוא מאד. ולגי' ספרים שלנו נ"ל דגרסינן עינוניתא בע' ור"ל שהדבר צריך לעיין יפה אם הוא נקי כמו ובן אין לו עיין עליו:

(ב) אלא בבור. כפיך נקראת מדת דינו יתברך כמ"ש כפך מעלי הרחק ובור כפיו הוא מדה"ר.

(ג) שיצא לכרמו בשבת. לגי' השפרים צ"ל דנקט בשבת שאע"פ שהיא מחוברת ואין יכול לתולשה בשבת. מ"מ מברך עליה (וברכה זו היא ברכת שהחיינו שמברך על הראיה כדאיתא בירושלמי דפסחים פ' בתרא ה"ה). אך יותר קרוב שתיבת בשבת ט"ס כאן ונשתבשו לכותבה מן המעשה ואותו חסיד שיצא לכרמו בשבת בויק"ר פל"ד.

(ד) ברכות דור המדבר ומצאת כו'. מלת בזכות נמשך גם על ומצאת את לבבו והוא כמו ד"א לומר בזכות אברהם:

(ה) ר"ה כו'. לא מפרשין כו' מפרשין כו' פירוש רב הונא וחבירו היו שונים הדבר הזה משמיה דר"י ורשב"ל סתמא חד אמר וחד אמר ולא מסיימי הי מינייהו אמר כן ורבנן מפרשין ושונין בהדיא דברי כל אחד. כ"ה פירוש לשון זה בירושלמי וב"ר:

(ו) שנתן לו את בתו. נ"ל פירש המשל כאן שהשרה עליו רוה"ק. וזהו כמ"ש במדר"ק אלא אני שואל בתי של מלך. וזהו ושפכתי רוח חן שהוא נבואה ורוה"ק. והיינו דמפרש כו' עד שהיה יודע להבחין כו':

(ז) בג' שעות בלילה. בילקוט איתא ביום. ועיין בסנהדרין (ק"ח) בריה שדרכה לאכול ביום כו' בלילה כו': '